סבא ישראל אומר נ נח נחמ מאומן זה גאולה
קבר הציון באומן
סבא ישראל שמח
קבר הציון
לתמונות נוספות...

לקישורים נוספים...

*^* חיפשת ולא מצאת? - זה כאן *^*, הפצת ספרי רבנו ז

ראשי >*^* חיפשת ולא מצאת? - זה כאן *^*, הפצת ספרי רבנו ז
להפיץ הרב מרדכי צמח בן מזל מצב קריטיו
ישלח לו רק ישועות טובות בשמחה2 

  נחמן נחמן נחמן נחמן נחמן נחמן

ה` ישלח רפואה שלמה בשאר חולי עם ישראל בשורות טובות בשורות טובות

תהילים פרק קכא book baging baging baging baging
א  שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים-    מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
ב  עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה-    עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
ג  אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ;    אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
ד  הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן-    שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
ה  יְהוָה שֹׁמְרֶךָ;    יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
ו  יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה;    וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
ז  יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע:    יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
ח  יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ-    מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם

 
מפניני הרב - קריעת ים סוף אישית
מפניני הרב - קריעת ים סוף אישית

בס"ד בזרה"ק

 

ספר שמות זה הספר הגאולה של עם ישראל.

הקדמה – שיש לקחת אותה לתשומת הלב לכל החיים, צריך ללמוד חומש, חמישה חומשי תורה כספרי הוראה על עצמך, אם נלמד את זה כספר היסטוריה כאירועים שהיו פעם, לא יצאנו בכלל ידי חובתנו, נהפוך הוא. חומש לא לומדים כדי לדעת ולהבין מה היה פעם כדוגמת ספר היסטוריה אלא לעשות השלכה על עצמי, מה שהשם רוצה ממני, מה אני יכול ללמוד מזה. מדובר לא רק בחומש, אלא בכל התורה, בגמרא, בנביאים ואנו צריכים ללמוד אותם כדי להשליך על עצמנו. תורה מלשון הוראה – ללמוד על עצמנו.

 

התורה הקדושה מספרת לנו איך משה רבנו ממש מנהיג את עם ישראל ואז נהיה להם קשה. משה רבנו שואל את הקדוש ברוך הוא "למה הריעותה לעם הזה?" מאז שבאתי אל פרעה  להם נהיה להם יותר קשה, יותר צרות, יותר ייסורים, כפשוטו נהיה יותר גרוע.

בהמשך הפרשה כתוב, "וידבר אלוקים אל משה, ויאמר אני השם"  - המשפט אומר דרשני.

ר` נתן מברסלב כותב שפה הקדוש ברוך הוא הוכיח את ע"י. ויאמר לו אני י.ק.ו.ק המורה על מידת הרחמים. אתה אומר לי שנאי עושה רע לע"י ואני כולי רחמים. גם הייסורים הללו שנהיה יותר קשה, זה הרחמים שלי.

 

לכ"א יש שאלות על השם, למה מתעכב הזיווג שלי, למה לא הולך לי, למה אין לי ילדים, מה עשיתי רע, נהיה לי קשה. כפי שלמשה רבנו הייתה שאלה, כך לכ"א על עצמו לפי הבחינה שלו.

אם אדם לא חי באמונה שלמה יש לו שאלות על השם יתברך.

כל פעם שהאדם עצוב (מיואש,מדוכא וכן הלאה) זו שאלה מאוד גדולה על השם.

הרי מה פשר המילה אדם בעצבות? לא טוב לו.

אם כן, מה לא טוב לך? הכל הרי ברצון השם.

אדם ששמח מקבל את הכל באהבה ומבין שהכל מאיתו יתברך.

 

רבי נחמן מברסלב כותב שהשם יתברך ברא את העולם כדי לגלות את רחמנותו יתברך. בורא עולם לא צריך אף אחד אלא כדי לרחם עלינו. אם לא הייתה בריאת עולם על מי היה מרחם?

כל נברא צריך לומר לעצמו אם התכלית שבורא עולם ברא אותי כדי לרחם עליי אז הכל טוב. סימן שכל מה שעובר עלי זה רחמים. רע זה כפירה של האדם. אין רע בעולם. אתה מאשים את עצמך, את האדם האחר.

לעומת זאת, אם תאמין שככה השם רוצה והכל לטובה, אז אינך יכול לומר אני מאמין אבל זה רע.

 

אמונה אומרת שהכל בהשגחה פרטית והכל, כל מה שהשם עושה, טוב עושה.

דבר שמקרב אותך אל בורא עולם זה רע או טוב? אם תסתכל במשקפי האמונה, וודאי זה טוב לכן אין רע.

למה אתה חושב שזה רע? מפני שאתה לא רוצה להתקרב לשם, אלא פה ושם. וזה לא תכלית החיים שלך. יש לך עניין לחיות בעולם הזה טוב, וגם להאמין בשם, אבל גם העולם הזה.

דע, שכל דבר שיעבור עליך יקרב אותך לשם.

 

כמה אנחנו צריכים להתבייש אם דוד מלך ישראל, שהרמב"ם מעיד עליו שכל התורה עברה דרכו והוא היה עובד את השם ולמה לא זכה... הכיר את שמואל הנביא, אביו ישי, שלעולם לא חטא ונגזר עליו מיתה כי היה צריך למות, אבל מעולם לא חטא.

דוד המלך אומר, "הדריכני דרכך, רחם עליי, הודיעני, הייתי כשה אובד, למדני, רחם עליי." בגלל שאדם לא מכניע את עצמו וטיפת ענווה, היה אומר לבורא עולם תודה רבה, תקרב אותי אליך שאלך בדרך האמת, אני לא ידוע איפה אני עומד, מה דרגתי, מה מקומי, ואתה הכל גלוי לפניך, מתחנן אלייך תקרב אותי – כך אדם צריך להתפלל יום יום ויראה ניסים ונפלאות.

לעומת אדם שהולך עם גאווה וחושב שיודע הכל...

תבקש מהשם בתפילה אישית, במילים שלך, בשפה שלך, שידריך אותך מפה והלאה מה לעשות, דבר עם השם הוא רואה את כל המפה, הכל גלוי וידוע לפניו, איפה אתה עומד ולאן אתה הולך.

זוהי נקודה ראשונה – אמונה.

השם הוא הישועה והוא הכתבות היחידה

מדבר עם השם = מאמין בשם.

לא מדבר בשם = לא מאמין.

 

בספר "בגן האמונה" מובהר שצריך לחיות לפי שלושת כליי האמונה:

1. ככה השם רוצה

2. הכל לטובה

3. לחפש מה השם רוצה ממני

יש לחיות לפני שלושת כללי האמונה הבסיסיים לאורך כל הדרך ובכל מצב שהוא.

 

אחד המודדים כדי לדעת מהי האמונה שלך, זה התפילה. כי אדם שמאמין מדבר עם השם בלי סוף עד שנפתרת הבעיה. אדם שיש לו אמונה לא עוזב את השם.

כאשר האדם חי את האמת שהוא אפס, "אפס זולתו", "אין עוד מלבדו", יתברך שמו. אין כלום חוץ מהשם. "שמע ישראל השם אלוקינו, השם אחד".

כולנו אפסים. כשאנחנו אפס מחוברים לאחד, לקדוש ברוך הוא, אנחנו הכל.

כי אשפר להצליח אך ורק עם השם ולעשות הכל איתו. בלי השם אנחנו כלום. לא יכולים להצליח ולא לעשות כלום.

כאשר חשובים שניתן להסתדר לבד, שהם עוזב אותנו ואנחנו מיד נופלים.

לעומת זאת, כשאנחנו מחוברים אל השם יתברך אנחנו כל יכול, כי השם איתנו. בלי השם כפשיטה, שאל ילך לך כלום בחיים.

 

החיים בעולם הזה מתוקים כאשר חיים באמונה אמיתית, כאשר רוצים נושמים וחיים את השם, הולכים עם השם.

שוב, המודד העיקרי לאמונה – זו התפילה. תפילה במילים שלך, בשפה שלך אל בורא עולם.

אתה מאמין תדבר עם השם במילים שלך, בשפה שלך וכך תוכל לפתור את כל הבעיות שלך.

לכן, עיקר היצר הרע של האדם שמסית אותו לא לדבר עם השם. שכל הזמן מחליש את האדם לא להתפלל מספיק.

דעו לכם, שאמונה ותפילה זה דבר אחד.

אפשר לחיות חיים טובים בכך שתדבר עם בורא עולם ולהרבות בתפילה, לדבר עם השם בפשטות, במילים שלך, איך אני יכול לפתור את הבעיה, מה עליי לעשות וכן הלאה.

שוש המלך שחי כ"כ את אפסיותו ביקש מבורא עולם אפילו שיפתח לו את השפתיים...

ואם אדם היה מרגיש וחי את אפסיותו, היה מרבה בתפילה. "ריבנו של עולם, רחם עליי, עזור לי בזיווג, בפרנסה, בחינוך ילדים, בעבודה על המידות... ברור שאין ייסורים ללא עוון, אני עושה התחלה חדשה, הרי אתה כל יכול ושום דבר אינו תלוי בי, איני יכול לעשות כלום. חטאתי, עוויתי, פשעתי, אני רוצה לעשות התחלה חדשה, תתקן לי ותפתח לי פתח ואם משהו לא הולך לי זה וודאי מגיע לי, בראת אותי כדי לרחם עליי, תרחם עליי ותעשה עימי חסד.... יצר הרע מנסה להסית אותי ולבלבל אותי שלא אתפלל ולא אדבר איתך בורא עולם..."

העיקר שאנחנו צריכים להיות דבוקים, קרובים לשם. חיים את מציאות השם.

 

בפרשת השבוע, עם ישראל עמדו מול הים ומאחוריהם באים המצרים (עם ישראל התחלקו ל3 כיתות) ונמצאו במבחן הכי קשה בעולם. מקדימה ים ומאחורה מצרים עם טנקים.

"קשה מזונותיו (זיווגו)  כקריעת ים סוף.." קיימים מספר ניסיונות שמקבלים לים סוף, כמו למשל, מזונות, זיווג.

וזה המצב שאדם עומד בו לפעמים ממש בחיי היום יום. שאין מנוס, והמצב קשה מאוד. אתה עומד מול הים.. אבל תזכור תמיד, שהשם הוא כל יכול, קרע את הים! וזה הנקודה שאדם לא מאמין שהשם כל יכול, להזיז את השמש, הירח ולקרוע את הים, בורא עולם הוא שליט על כל העולם! ברא את הכל. ופה המבחן של האמונה.

בפרנסה, מאין יבוא עזרי? אין כלום, לא יודע מה לעשות, ואין לי שום כיוון. השם יכול לעזור לך לקרוע לך את הים. (שוב, זכרו ספר תורה אינו ספר סיפורים, אלא מלמד על עצמנו באופן אישי ועל האמונה שלנו).

               

יקרע לי את הים = קריעת ים סוף כמשל על החיים שלך, בקשיים שלך, בבעיות ובייסורים שלך.

כאשר אדם בקושי רואה כיון, אין שום עזרה, אין שום מפלא, ויש אפילו סכנה, מה יקרה ומה יהיה, פה, עכשיו, מכאן תתחיל להתחזק באמונה, תקרע את ים סוף – תזעק אל השם יתברך, תגיד תודה על המצב ותתפלל לשם.

בורא עולם מודה לך ששמת אותי במצב שאין לי שום עיצה ושום כתובת רק לפנות אליך, ויודע שאין לי איך להסתדר ואין לי שום עיצה, והאמת שבכל מצב אין שום עיצה מלבד השם יתברך. מי חי באמונה כך יודע.

(זה שאדם חושב שיש לו עיצה זה כבר כפירה, כוחי ועוצם ידי, אי אפשר להסתדר בלי השם. הרי מי שם לך את המחשבה בראש?? מה יש לך בלי השם? אתה נושם בלי השם? חי בלי השם? אתה יכול להזיז את היד בלי השם?) באמת אין שום עיצה ותבונה רק להתפלל לשם. לא להתבלבל בכוחי ועוצם ידי ואפילו בדבר הקטן ביותר. הכל מהשם.

צריך שהתפילה תצא מעומק הלב..

שוב, תזכרו, השם שם אותי במצב הזה, הכל לטובה, השם רוצה שאזעק אליו, אדבר איתו במילים שלי,שאפנה אליו..

בנוסף, תזכרו שיש לקחת את הכללים הללו גם ובעיקר בדברים הקטנים.

דבר עם בורא עולם, עם בעל הבית, אמונה צריך ללמוד הרבה, לימוד ואימון בלי סוף.

"העיקר הוא האמונה". אי אפשר להבין כמה צריך לחזק את עצמנו באמונה.

 

צריך להתחזק שהשם הוא כל יכול. בכל יציאת מצרים השם הראה שאין דבר שלא עשה, דברים כנגע/מעל הטבע. כל התורה לזכר יציאת מצרים, כי זה דבר שכולנו ראינו עין בעין שהשם בוא בורא עולם.

כל הפרשיות שנכתבו כולם ראו, הבאר של מרים, שבעת ענני הכבוד, קריעת ים  סוף, המן, מתן תורה – מספר שמות עם שיראל ראו איך זה נכתב (למעט ספר בראשית שאותו קיבלנו). קבלנו חמישה חומשי תורה, ומספר שמות ראינו את הכל.

אפילו קידוש לשבת זה זכר ליציאת מצרים. ראינו עין בעין, כל העניין של המן, שהקדוש ברוך הוא שלח לנו לחם מן השמיים.

 

ונחזור להתחלה, למה בורא עולם בחר במשה רבנו, שיהיה משה רבנו? מה הנקודה שהייתה למשה רבנו ושלא הייתה לאף אחד מעם ישראל? בחומש, "ויאר בסיבלותם." אהב וחי בשביל עם ישראל. זוהי הנקודה המיוחדת שהייתה למשה. משה רבנו היה יוצא לעם ישראל ובוכה בדמעות, "מי ייתן מותי תחתכם.." חובש להם את הפצעים, ומנקה להם את העיניים, עוזר להם בסיבלותם (לכן הקדוש ברוך הוא החזיר לו מידה כנגד מידה, עד 120 משה היה בריא, לא נס לחו ולא כהתה עינו, והשם יתברך בכבודו ובעצמו קבר אותו).

כתוב במדרש, שמשה רבנו עזב את כל התחתונים והעליונים ורק מרחם על עם ישראל ולא היה איכפת לו כלל מעצמו.
 
מפניני הרב – "אמונה היא תוצאה של אמת"
בס"ד בזרה"ק

 

מפניני הרב –  "אמונה היא תוצאה של אמת"

 

פרשת השבוע, בתורה הקדושה, פרשת שמות, כתוב משה אמר למה הרעות לעם הזה, למה זה שלחתני? .. אז באתי אל פרעה לדבר בשמך ולא הצלת את עמך.

השם יתברך עונה לו, וידבר אלוהים אל משה ויאמר אליו : "אני השם." כל המפרשים עומדים על זה וידבר אלוקים=זה מידת הדין, אני השם = אני רחמים .

השם אומר למשה רבנו, יש לך שאלות עליי שככה אני עושה לעם ישראל, ואני כולי רחמים ואין רע בעולם.

ויודעים שהתורה זה לא ספר היסטוריה או סיפורים, כל אות שייכת לעם ישראל לכל הדורות.

בורא עולם אומר לכל אחד "אני רחמים". לכל אחד יש שאלות עליי, שהנהגת הקדוש ברוך הוא ח"ו לא טובה.

דעו, כל פעם שאתם בעצבות, ייאוש, דיכאון – למעשה זה אומר במילים אחרות שיש לך שאלות על השם, כי אתה לא מרוצה מההנהגה שלו.

שאלות כמו, למה מתעכב לי הזיווג? למה אין לי ילדים? למה יש לי קשיים בפרנסה? למה יש לי בעיות בריאותיות.. וכיוצא בזה. – למעשה כל השאלות והקושיות , הן שאלות על השם יתברך.

העניין של האמונה, שהכל טוב, רחמים ומצוין זה העיקר של האמונה.

להאמין שיש בורא בשמיים זה לא נקרא אמונה אלא שמנהיג אותך מא` ועד ת` ועושה איתך רק טוב ברחמים, זה נקרא אמונה.

 

בנוסף, יהיו כאלו שיגידו, אני מרוצה מההנהגה של בורא עולם, אבל לא מרוצה מעצמי, אני לא בסדר, הולך בדר לא נכונה, אני חוטא ועושה עברות ומזה אני עצוב. במילים אחרות, מה שאותו אדם אומר, אין לי שאלות על השם יתברך, על הכל  תודה  ← חוץ מהטענות כלפי עצמי, שאני לא בסדר. (האדם ל מרוצה מעצמו).

                            ↓

ברם, כ"א ששואל כזו שאלה , צריך להבין ראשית כל מה זה אמונה.

בזוהר הקדוש, ובליקוטי מוהר"ן כתוב שאמונה היא תוצאה של אמת.

אמת ואמונה הולכים ביחד. 

                            ↓

אז מהי האמת?

האמת היא שאדם צריך לזכור תמיד "אני כלום בלי השם יתברך, אני אפס". זוהי האמת!

בלי בורא עולם אני לא יכול לעשות מאומה, כלום, שום דבר. לא שווה כלום, לא יכול להצליח בכלום.

אם יש לך את האמת הזו, תגיע לאמונה הנכונה, שכל מה שיש לך צריך להגיד תודה רבה, כי קיבלת כל דבר מבורא עולם במתנת חינם, וכל דבר שאתה רוצה לעשות לבקש מבורא עולם.

לכן, כל עוד יש לך טענות על עצמך זה גאווה, כפירה.

אל לו לאדם ליפול לעצבות, לייאוש והאשמות עצמיות אם עשה עברה או שלא הולך לו כמו שצריך.

 

☼אם כך, איך מצד אחד לא ליפול לעצבות ולייאוש והאשמות עצמויות, ומצד שני לקחת אחריות על המעשה שעשיתי?

בורא עולם הוריד אור נפלא גדול ועצום לרב שלום, בוא ותקראו טוב;

לפני מעשה, דעו לכם, אסור לעשות שום עברה. אין שום היתר. אסור לזוז מדברי הקדוש ברוך הוא וכ"א צריך שיהיה לו רצון לעשות כרצון השם מא` ועד ת` ולא לזוז ימין ושמאל, גם מדברי צדיקים והתורה הקדושה. אך אם כל זאת, הדרך ארוכה... ארוכה... עד שמגיעים שאדם לא יחטא יש דרך ארוכה...

אז כשאדם נמצא עדיין בדרך, כמה שירצה לא לחטוא הוא יחטא.

מה שכן, עליו לעשות השתדלות לא לעבור עברה. קרה שהשתדל וכן עבר עברה, עליו לקחת אחריות על העברה שעשה.

 

☼קיימים 2 דרכים של לקיחת אחריות:

 

1. לקיחת אחריות בדרך לא נכונה –

שרב בני האדם חיים אותה, שהאדם מאשים את עצמו האשמה עצמית, הרס עצמי, רדיפה עצמית, כגון אני לא בסדר, אין לי תקנה, אני לא יוצלח, כולם יותר טובים ממני, כולם מומחים בזה חוץ ממני, למה להוא ולי לא... וכן הלאה... כולם חולים במחלה הזו שנקראת "רדיפה עצמית".

וזה כמובן לא נקרא לקחת אחריות, זו גאווה בסוג של האשמה עצמית.

 

2. לקחת אחריות בדרך נכונה –

לקחת אחריות על מעשיי. עברתי עברה, לקחת אחריות ע"פ האמונה, האמת.

תזכרו טוב! וב"ה יתברך ייכתב על לוח ליבנו וייחרט בנשמתנו.

כעת כל הבחירה של האדם נצטמצמה. מכיוון שהאדם נמצא במצב של אחרי המעשה.

והבחירה היחידה שנותרה בידיך היא לבחור אחת מתוך השתיים:

אם במצב הזה,

תזכור שאתה אפס – בחרת נכון

אתה לא זוכר שכבר אתה אפס – לא בחרת נכון 

                      ↓

אם אינך זוכר שאתה אפס, אתה חי בכפירה, בגאווה ובשקר. וכבר התוצאות הרעות לא תאחרנה לבוא לעומת אדם שחי שהוא אפס, אזי מתפלל על כל דבר. למשל, עומד לפני עברה-מתפלל וזוכר שהוא אפס, יודע שלא יכול להתגבר על היצר הרע בלי תפילות לשם, מבין שיש לו פה ניסיון ומבקש מבורא עולם עזרה, תן לי את הכוח, תעזור לי.

כלומר, יש לך אמונה=תפילה=אתה הולך עם השם, והשם עוזר לך.

וגם אם התפללת ונכשלת, אזי חסרות לך תפילות, תקדיש לזה יותר תפילות.

אם זכרת שאתה אפס, ממילא התוצאות נפלאות כי אתה חי עם השם, והאחריות שתיקח על עצמך – כי שכחת שאתה אפס.

 

← הבחירה למעשה היא בין החשיבה שאני אפס לבין שאני לא חושב שאני אפס.

אם אני אפס, מיד מתפלל ואם שכחתי שאני אפס, משמע חייתי בשקר.

מכאן יוצא, שהעברה מחזירה אותך בתשובה. (פירושו לעבוד על המידות שלך, האמונה והאמת). כלומר, העברה נותנת לך לזכור את הידיעה, למה עברתי עברה? כי שכחתי שאני אפס...

 

לפני כל עברה, לזכור שאני אפשר, להתחבר אל השם יתברך, להתפלל ולבקש עזרה.

כשאדם מאשים את עצמו הוא חי בשקר. חז"ל כתבו בגמרא הקדושה, "אילולא השם עזרו לו יכול לו". זה הפשט של הגמרא, תדע שאם הקדוש ברוך הוא לא יעזור לך לא תוכל לנצח את היצר הרע, אתה אפס בלי בורא עולם.

 

☼יש טעות עצומה ונוראה שלא יודעים מהי הבחירה, חושבים שזה עדיין בעשייה, וכל העשייה שייכת רק לקדוש ברוך הוא, אדון כל המעשים, עושה ויעשה לכל המעשים.

העשייה וכל הכוח שיש בעולם הזה – זה רק השם.

 

← אז מהי הבחירה שלנו? הרצון והידיעה.

← כשהרצון זה התוצאה של הידיעה.

 

הידיעה שאני אפס בלי השם, ולשם יש את כל הכוחות, אזי אני יודע נכון. יש לי רצון נכון. אני רוצה ללכת בדרך של השם לא לעשות עברות.  (מבקש מבורא עולם שיעזור לך לא לעשות עברות, וללכת איתו יתברך, כי ללכת בלי פירושו כוחי ועוצם ידי).

מיד כשהאדם שכח שהוא אפס, חושב שהוא מציאות, השם עוזב אותו והוא לא יכול להצליח בכלום.

 

למה כאשר האדם מאשים את עצמו האשמה כלשהיא, רדיפה והרס עצמי נחשבות כעברות? הכי יכולת לא לעבור עברה? יש לך איזה כוח שמחייה אותך מלבד השם?

דע לך, אני עברתי עברה וזה תוצאה של עוון ששכחת שאני אפס.

בלי השם, פירושו שחשבתי שאני מציאות בעצמי. כלומר, "אין אני והוא יכולים לדור ביחד.." הקדוש ברוך הוא והגאוותן. אז השם משאיר אותו להסתדר לבד, והוא ממילא כבר נופל.. כי בלי בשם אי אפשר כלום. 

ועוד דבר, האמונה זה תפילה.

מי שהולך עם השם מתפלל, ואם זוכר שהוא אפס על כל דבר מתפלל ומודה, שאדם לא יראה שום דבר כמובן מאליו, כל יום יודה על כל דבר.

על כל דבר ישנה השגחה פרטית ושום דבר אינו סתם.

הכל בורא עולם נותן לך.

אדם מרוצה מהקדוש ברוך הוא, אבל יש לו טענות כלפי עצמו, זו כפירה.

 

"ישמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלוקים אחרים" הבעל שם טוב אמר שמפסיק שהאדם רק חושב שהוא לא אפס, אתה כבר נחשב כעובד עבודה זרה.

 

כעת נחזור לשאלה בתחילת השיעור, שהשם יתברך הוכיח את משה רבנו, "למה אמרת לי הריעות?" אני השם כולי רחמים.

שאף אחד לא ידמה לעצמו שיש לו אמונה יותר ממשה רבנו. משה רבנו לא חי בשביל עצמו בלל, מההתחלה יצא לעם שיראל, ראה בסיבלותם, בוכה בדמעות עליהם, מצטער עליהם – רק חי בשבילם ולא עניין אותו מעצמו. משה רבנו עבר גם על עצמו אישית ניסיונות מאוד קשים ואף פעם לא שאל את הקדוש ברוך הוא שאלות.

היה יוצא לעם ישראל, חושב את פצעיהם, את עיניהם, מבקש מותו עליהם "מי ייתן מותי עליכם". משה הרג את המצרי למען יהודי, פרעה חיפש אותו וברח ממצרים בגיל 16, ובגיל 80 חזר ולא שאל שום שאלה את הקדוש ברוך הוא, משה רבנו גורש מארצו, ממולדתו, מעמו, ממשפחתו, ולא שאל שום שאלה. ניסיון קשה ונורא להתנתק מהכל, לא יודע מה יהי ובורח. לא יכול לחזור למצרים. ואע"פ כן לא שאל שלאה, ולא אמר מילה, כולו אמונה. ראה שעם ישראל סובלים מאוד מאוד, על עצמו ויתר, אבל ראה שקשה לעמו ולא יכול לעמוד בסבלם, כאב לו מאוד ולא יכול לעמוד בניסיון, ולכן אמר "למה הריעות?"

הוא משה רבנו, הרב שלנו. ואת זה צריכים ללמוד ממנו, לדעת, להרגיש את כ"א מעם שיראל שהם ממש חלק ממני.

כל צער של כל יהודי שייך לי, להצטער על כ"א מעם ישראל. צריכים ללמוד זאת ממשה רבנו.

אם לא כ"א יקבל על עצמו 1/2 שעה ביום ויתפלל שתבוא הגאולה, לא תהיה גאולה.

מי שלא מתפלל לא רוצה גאולה.

כל דבר שאתה רוצה להשיג תתפלל עליו. וזה סימן שאתה רוצה אותו.

 

עם ישראל לא רוצים גאולה.. כי אם היו רוצים גאולה היו מתפללים ובוכים על עם ישראל. אם לא רוצים גאולה, למה שיקבלו? בורא עולם לא ייתן משהו שלא רוצים, "בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכן אותו..".

אם אתה מבקש על זה, סימן שאתה רוצה. לא מבקש לא רוצה.

 

אחרי 120 שנה ישאלו אותך האם ציפית לישועה ומה עשית. צריך לומר 2 דברים: התפללתי והפצתי ספרים.

היום יואר בסיבלותם – הכוונה להפצה, לרדת לעם ישראל ולהתפלל, לבקש ולהתחנן לבורא עולם שירחם עלינו.

"בורא עולם, אתה בראת את העולם בשביל מטרה, למלוך על העולם ואין מלך ללא עם.. בורא עולם רוצה דירה בתחתונים..."

מי שרוצה זיווג או שיש לו בעיה בפרנסה או בעיה כלשהיא, בשביל זה לא צריך לבקש משיח. בשביל זה יש את הספר בגן האמונה ויפתור את הבעיה.

משיח יבוא בשביל שתתגלה מלכות השם בעולם, שתהיה לו דירה בתחתונים. שיבנה בית המקדש.

הקדוש ברוך הוא ברא את העולם להכיר ולדעת מלכותו.

כל מי שרע לו, שלימד את הספר בגן האמונה ויהיה לו טוב. כל בעיה אישית ניתן לפתור ע"י הספר בגן האמונה. ותעשה כל יום שעה התבודדות, תלמד אמונה ודיסקים ויהיו לך חיים יפים, בשביל זה צריך להביא משיח?

 

להביא משיח כדי להביא את העולם לתכלית שתתגלה מלכות השם בעולם, שנזכה שהם ימלוך עלינו.

שדוד המלך יהיה המלך שלנו, ריבנו של עולם, תרחם עלינו שנזכה לראות מלכותך, רוצים לראות שאתה הוא המל. המלך על כל העולם. תודה שלמידת אותנו שאתה המלך. שתבנה את בת המקדש. תעזור לנו".

תפילה על הגאולה = תפילה על ההפצה.

 

בורא עולם הוריד אור של אמונה לעולם. והאור הזה צריך להגיע לכולם שיכירו מלכותו וימליכו ותו עלינו. כ"א יקבל על עצמו 1/2 שעה להתפלל על עם ישראל.

 

יהודים שנמצאים בחו"ל חייבים לעלות לארץ ישראל. מתחילות שם שואות. רעידת אדמה בהאיטי. עיר שלמה נמחקה כלא הייתה. וזה מה שיהיה כל פעם במקום אחר בעולם יפגעו רק ארץ ישראל תישאר שמורה. אם כל שומרי המצוות יעלו לארץ, תהיה פה ארץ קדושה, אין מה ליהודים לחפש בחו"ל, גם לא לצורך פרנסה,שהרי ידוע שכל הפרנסה כתובה וידועה מראש ומפתחות הפרנסה אצל בורא עולם. כל השפע של כל העולם נמצא בא"י. כתוב בזוהר ובליקוטי מוהר"ן, שכל השפע יוצא מארץ ישראל.. אנשים חשובים בחו"ל ולא מבינים שמפה יוצא הכל. חייבים לעלות לא"י.

ישנם כאלו שמרווחים את הכסף, אבל מפסידים את העיקר – הילדים שלהם, שהולכים עם גויים וגויות... מה אתה מצפה? ללמוד בבי"ס יהודי עולה 1000$ לחודש ובבי"ס רגיל חינם אין כסף. אז לכן שולחים לחינוך רגיל ולא לבי"X יהודי, ואח"כ גם מתפלאים למה פתאום לבן יש חברה גויה? מתפלאים למה? הרי חיים בחושך ובגיא צלמוות. אין מה לעשות בחו"ל! כ"א שיש לו יראת שמים בליבו יודע שצריך לעלות לארץ. ויהיו עוד ועוד הרים של תורה, כי מציון תצא תורה.. האור יוצא מא"י. אגב, גם ההנהגה של א"י תראה אחרת.

למה יהודים לא עולים לארץ ישראל???

בתפילה "קבצנו" 4 קצוות, תכוונו, שייתן בליבם שירצו לעלות לא"י וגם על זה יש להתפלל בחצי שעה לעם שיראל בשביל הגאולה.

תפיצו הלאה, לחברים,ש כנים- מכירם, בחנויות, מספרה, בתי מרקחת, קניונים, בתי חולים...

אתם לא מבינן אפילו מה זה להפיץ ספר אחד.. מצילים עולם ומלואו. כמה אור זה מושך לעולם ולעד.

אנחנו רוצים להביא את הגאולה, להתפלל על עם ישראל, להפיץ ולהוציא את הדברים החוצה.


שעורים וכנסים הרב ארוש שלום שליט"א
 

http://www.breslev.co.il/billboard.aspx?language=hebrew&category=165

 


הרב שלום ארוש  מושב יציץ  20:30-24:00 052-8952031  

11/01/2010 הרב שלום ארוש  מצפה רמון  20:30-24:00 052-8952031  

12/01/2010 הרב שלום ארוש  ישוב נריה  20:30-24:00 052-8952031  

17/01/2010 הרב שלום ארוש  קיבוץ בארות יצחק  20:30-24:00 052-8952031  

18/01/2010 הרב שלום ארוש  שדרות  20:30-24:00 052-8952031  

19/01/2010 הרב שלום ארוש  רמת בית שמש  20:30-24:00 052-8952031  

24/01/2010 הרב שלום ארוש  נתיבות  20:30-24:00 052-8952031  

25/01/2010 הרב שלום ארוש  מושב זיתן  20:30-24:00 052-8952031  

26/01/2010 הרב שלום ארוש  גני תקוה  20:30-24:00 052-8952031  

31/01/2010 הרב שלום ארוש  רמת גן  20:30-24:00 052-8952031  

01/02/2010 הרב שלום ארוש  כרמיאל  20:30-24:00 052-8952031  

02/02/2010 הרב שלום ארוש  בני ברק  20:30-24:00 052-8952031  

07/02/2010 הרב שלום ארוש  אלעד  20:30-24:00 052-8952031  

08/02/2010 הרב שלום ארוש  תל אביב - שכונת התקוה  20:30-24:00 052-8952031  

09/02/2010 הרב שלום ארוש  מצפה יריחו  20:30-24:00 052-8952031  

14/02/2010 הרב שלום ארוש  אשקלון  20:30-24:00 052-8952031  

15/02/2010 הרב שלום ארוש  קרית שמונה  20:30-24:00 052-8952031  

21/02/2010 הרב שלום ארוש  מושב פקיעין החדשה  20:30-24:00 052-8952031  

22/02/2010 הרב שלום ארוש  חיפה  20:30-24:00 052-8952031  

07/03/2010 הרב שלום ארוש  באר-שבע  20:30-24:00 052-8952031  

08/03/2010 הרב שלום ארוש  ראשון לציון  20:30-24:00 052-8952031  

14/03/2010 הרב שלום ארוש  פדואל  20:30-24:00 052-8952031  

15/03/2010 הרב שלום ארוש  לוד  20:30-24:00 052-8952031  


  


כתובות אינטרנט נלוות:
שעורים וכנסים הרב ארוש שלום שליט"א

זעקות אל השם יתברך! חשוב ביותר
בס"ד בזרה"ק

חברים וחברות יקרים,

אתם הולכים להיות בהלם עכשיו, וכל זה אמיתי לגמרי.

חזרתי משיעור של הרב בחולון כולי נסערת.. הרב נתן דרשה אחת מבין החזקות שלו איי פעם!! שבו דיבר על זעקות של עם ישראל אל השם יתברך, את הסיכום המלא ב"ה יתברך אפיץ בזמן הקרוב, אבל רציתי להעלות לכם תמצית ממש ככה על קצה המזלג.

דעו לכם, שהרב בכה בדמעות ממש, בדמעות ממש כשאמר את המשפטים הבאים, תקראו ותפנימו טוב וטוב;

"הרב שמע מצדיק נסתר ל"ו צדיקים, שאמר השבוע: הקדוש ברוך הוא מינה וועדות להביא את הגאולה, וצריכים להודיע לכל אלה שבחו"ל שיעלו לארץ ישראל, כי הולכת לבוא שואה גדולה שמה. זה הזמן לפעול לגאולה..."

זאת ועוד אמר הרב, שכל אחד מאיתנו הוא איבר קטן מעם ישראל, יש גלות השכינה בצער גדול מאוד, צריך לבכות ולהתפלל לעם ישראל, לצאת לעם ישראל.

אדם לא יכול להגיע לתיקון הפרטי אם לא צועק על עם ישראל לגאולה, כי לא יכול לקבל ענווה, ובלי ענווה אין כלום, אין התחלה של תשובה. הענווה זה היסוד של כל הטוב. ואיך לזכות לענווה? להתפלל רק על עם ישראל.

למה השם יתברך רוצה שיצעקו? כי הצעקה זה הביטוי של האמונה. תאמינו שהשם יכול לגאול.

תקשיבו טוב טוב,

בורא עולם יושב בשולחן שבת ובוכה.. איך לא אבכה על כמה בנים ובנות חסרים לי על השולחן... איפה הם...?

תפיצו! תחזרו אנשים בתשובה! תקרבו אותם אל השם יתברך, שידעו ויכירו אותו, שימליכו את השם יתברך! שיזכו לאור! שנתקרב עוד אל האמונה..

אנשים תתעוררו...

חזק חזק ונתחזק

רוחמה

העלון השבועי חוט של חסד עלון פרשת ויגשו
העלון השבועי חוט של חסד<5812210@gmail.com>
נושא: עלון פרשת ויגש

מצורף בזאת עלון  מס’ 151 לפרשת ויגש

של מוסדות "חוט של חסד"

 

אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ומועילה, ושבת שלום ומבורך.

המערכת

אתם מוזמנים לחוות דעתכם על העלון במייל: 5812210@gmail.com

או באתרינו ברסלב ישראל www.breslev.co.il

אתר עם נשמה "ברסלב ישראל"

 

כ"כ ניתן לצפות ולהוריד עלונים קודמים באתרינו בקישור הבא http://www.breslev.co.il

 

במקרה של אי פתיחה אוטומטית יש לשמור את הקובץ

או בסיום הפתיחה לבחור בתוכנת אקרובט כתוכנת היעד לפתיחת

על מנת לצפות בעלונים צריך להשתמש בתוכנה Adobe Reader כדי להוריד אותה לחץ/י על הקישור הבא

http://www.bereslv.1800550.co.il/AdbeRdr.exe

 

 

בכבוד רב

מערכת עלון חוט של חסד.

טל:025812210

פקס: 0577961645

www.breslev.co.il


בכבוד רב
מערכת עלון חוט של חסד
טל’ 02-5812210
כתובתינו באינטרנט
www.breslev.co.il


החל מהיום בשעה 20:45 ובכל יום רביעי אנו נעביר את שיעורו המרכזי של
מאת: מערכת ברסלב ישראל

בס"ד, ברה"ק


החל מהיום בשעה 20:45 ובכל יום רביעי אנו נעביר את שיעורו המרכזי של הרב שלום ארוש שליט"א מישיבת "חוט של חסד" בירושלים, בשידור ישיר לצפייה ביתית דרך האינטרנט.

יהיה זה ב"ה ברה"ק השידור הרשמי הראשון של אתר ברסלב ישראל, לאחר ניסיונות רבים וביקוש גובר והולך מצד הגולשים. אנו מקווים מאוד שהשידור יתאפשר בצורה איכותית, תקינה ורצופה למספר רב של נקודות חיבור.

לצפייה בשידור הישיר לחצו על הקישור הבא:

http://www.breslev.co.il/video-stream/html/live-he.html

להערות, הארות, קשיים בהתחברות והצעות ייעול לחצו כאן


צפייה מהנה!

צוות פורטל ברסלב ישראל.


כתובות אינטרנט נלוות:
החל מהיום בשעה 20:45 ובכל יום רביעי אנו נעביר את שיעורו המרכזי של
חידוש עם מוסר עצום- לכל החברים היקרים!
בס"ד וברה"ק.

אתמול הקב"ה האיר דרך לימודי, חידוש עצום ונפלא מפרשת השבוע פרשת ויגש. אתמול לא יצא לי לכתוב, לכן בס"ד אף פעם לא מאוחר.

כתוב בתורתנו הקדושה: "ויאסור יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גושנה, וירא אליו ויפול על צואריו ויבך על צואריו עוד" (בראשית פרק מו`).

טוב, אז קודם כל נקדים לומר, שכל הגלות מחמת חסרון אמונה, וכמו שכתב רבינו ז"ל בליקוטי מוהר"ן (ח"א תורה ז`) "דע, כי עיקר הגלות אינו אלא בשביל חסרון אמונה". ע"ש.

וכן מובא בגמרא (שבת דף קיט) (חגיגה דף יד.) שלא חרבה ירושלים עד שפסקו ממנה בעלי אמונה. ע"ש.

ועכשיו צריכים לדעת, שהזוהר הקדוש (פרשת בראשית דף ריא) כותב: שבאותה שעה שנפגש יוסף שוב עם אביו יעקב, אז הבכיה היתה על חורבן בית המקדש, ועל הגלות האחרונה. ע"ש.

וידוע גם שבשעת המפגש אחרי 22 שנה, יעקב אבינו היה עוסק בקריאת שמע, וכמו שכותב רש"י (על הפסוק).

ונשאלת השאלה, מכיוון שיוסף בכה על החורבן וכו`, אז למה יעקב אבינו עסק באמירת "שמע ישראל", הרי היה צריך להצטרף יחד עם יוסף על הבכיה של החורבן וכו`? (כך גם שואל הרבי מליובאוויטש זצ"ל בספרו ליקוטי שיחות כרך י`)

אז ה` יתברך האיר בליבי לימוד עצום וזהו:

שבשעה שיוסף בכה על החורבן ועל הגלות, אז יעקב אבינו קרא ק"ש, ובעצם רצה לומר לו ולכולנו מהי העצה לצאת מהגלות, וזה "שמע ישראל"- הכוונה להתחזק באמונה (כי אמירת "שמע ישראל" זה מרמז לאמונה וכמו שכתב רבי נתן בליקוטי הלכות הלכות ק"ש הלכה ה`)

לכן בס"ד אני יוצא בקריאה לכל חברי הפורום שיחד כולנו נתחזק בהפצת האמונה בעולם, במסר שיעקב אבינו אומר ליוסף בפרשתינו הקדושה

ובס"ד להזמין דיסקים של מו"ר שליט"א שמלאים באמונה ולהפיץ בכל העולם

להזמנת דיסקים של מו"ר שליט"א לחץ כאן

http://www.breslev.co.il/store/שעורי_הרב_שלום_ארוש/שעורי_רבנים.aspx?category=12&pageid=1&language=hebrew

להזמנת הספר "בגן האמונה"

 http://www.breslev.co.il/store/בגן_האמונה_המבואר/רוחניות__אמונה_וחסידות/ספרים.aspx?id=1582&language=hebrew


בשעה טובה כל ישועות טובות אתר חדש דברי הרב ארוש שלום שליט"א
בס"ד ישתבח שמו ישתבח שמו בשמחה2
בשעה טובה כל ישועות טובות אתר חדש דברי הרב ארוש שלום שליט"א נחמן1

כתובות אינטרנט נלוות:
אתר חדש דברי הרב ארוש שלום שליט"א  ברסלב נחמן1 נחמן1


http://yehadut.com/haravharush/ ברסלב
מפניני הרב – " תכלית האדם בעולם"

בס"ד בזרה"ק

 

מפניני הרב – " תכלית האדם בעולם"

 

מה כדאי לאדם לעשות בעולם הזה כדי להשיג את המקסימום פה?

בורא עולם שלח לנו לפני 238 שנה ברחמיו, נשמה גדולה וענקית מאוד שעשה בשבילנו את העבודה – רבי נחמן מברסלב; שממנו צריך רק ללמוד ולקיים.

רבי נחמן יגע, עבד ועמל כדי להשיג לנו אודות השגותיו של האדם בעולם הזה, כלומר, איך האדם ישיג את המקסימום בעזרת הכוחות שלו בעולם הזה.

אומר רבי נחמן, ח"ב תורה ל"ז; "הכלל שעיקר התכלית הוא רק לעבוד ולילך בדרכי השם לשמו יתברך:.

אם כן, מה התכלית?

בשביל מה לומדים תורה, מה רוצים להשיג מזה?

בן אדם עושה חסדים ומצוות, מה המטרה?

המטרה:

כדי לזכות להכיר אותו ולדעת אות יתברך

המקסימום שאדם יכול להשיג ע"י קיום התורה והמצוות זה להיות מחובר עם בורא עולם.

כמה שאתה יודע את בורא עולם יותר , כך אתה מכיר ומתחבר אליו יותר, כך אמר החכם שבעולם. זהו עיקר התכלית ורצונו יתברך.

 

היצרן, בורא עולם יצר אותנו, מהי המטרה שלשמה אנחנו כאן?

וודאי שבורא עולם יודע מה הכי טוב לנו כי הוא זה שברא אותנו, בורא עולם יודע הכי טוב מה אני יכול להשיג בעולם הזה. הקדוש ברוך הוא ברא אותך, שפה, בעולם הזה עם הגוף הזה והמציאות של העולם הזה תכיר אותו ותדע אותו.

אומר רבנו הקדוש, שלא תהיה לאדם כוונה אחרת, כי אם למלא רצונו יתברך.

 

אדם שיש לו קצת יישוב דעת ושכל, יבין וידע וירצה ליישם שאם בורא עולם יגלה לי מה רצונו, כפשיטה, יגלה לי מה הוא רוצה – אני אעשה מיד, כי הוא ברא אותי.

מה רצונו?

שאכיר אותו.

זה מה שאני יעשה וזו תהיה העבודה שלי.

 

בעולם יש המון טועים.

רבנו כולל אותם ב2 קבוצות:

1.  טועה מסוג ראשון – העולם הזה

"כי יש מי שעובד כל ימין ורודף אחר תאוות העולם הזה כדי למלאות כרסו ובטנו בתאוות."

רצונם בעולם הזה, בתאוות של העולם הזה.

כל המטרה מבחינתם מקדשת את האמצעים על מנת להשיג תאוותם. יעשו הכל כדי להשיג את העולם הזה.

אותם אנשים שנכללים בקבוצה זו, אינם נקראים עובדי השם ואינם עושים כרצונו.

2.  טועה מסוג שני – עולם הבא

"ויש מי שעובד משתדל כדי לזכות לעולם הבא"

גם זה נקרא מילוי בטן, שרוצה למלות בטנו בתאוותו עם עולם הבא.

וגם הוא לא עושה כרצונו יתברך ואינו עובד השם, אלא עובד את האני שלו. רוצה להיות צדיק, חסיד, גאון.

 

אם כן, מי נקרא עובד השם?

זה שעושה רצונו יתברך.

אם עובד כדי למלא רצונות עצמו, בין תאוות העולם הזה או עולם הבא, הוא עובד בשביל עצמו, כבוד, תארים, עולם הזה ועולם הבא.

 

טועה מספר שלוש- וגם;

עולם הזה וגם עולם הבא.

הרב שלום מוסיף שיש עוד סוג של טועים, אלו שרוצים גם העולם הזה וגם העולם הבא;

במילים אחרות, אם אפשר למלא אז למה לא.. העיקר שהבטן תהיה מלאה.

אותם אנשים, אף הם, עובדים רק את עצמם ותו לא.

 

מה שכן, רבנו הקדוש אומר, שהבוחר השני, היינו זה הבוחר בעולם הבא, הוא עדיף מזה הבחור בעולם הזה, משום שהעולם הבא הוא ניצחי לעומת העולם הזה שהינו חולף, אז לפחות שימלא בטנו בעולם הבא.

 

השם נתן בלב הרב להבין נקודה מתוקה.

הקדוש ברוך הוא חן את בני האדם בבינה, חכמה ודעת, ואם כך, כמה האדם יכול להיות טיפש גדול כדי לעבוד רק בכדי שיהיה לו עולם הבא.

מדוע?

1.  אם האדם עובד בשביל חיי עולם הבא, בעולם הזה יראה גיהינום. מכיוון שהוא כ"כ רוצה ומשתוקק לעולם הבא, וכל איי מתי שלא הולך לו, והוא נכשל, נשבר, מתייאש, מתמרמר ומתעצב. וכך כ הזמן ברדיפה עצמית אחרי העולם הבא והכל מפריע לו. הוא עובד בשביל העולם הבא,אין בעיה, הקדוש ברוך הוא ייתן לא עולם הבא, אבל השאלה מה הוא יהיה בעולם הבא.. מאחר ולא למד את שפתו של בורא עולם, הוא יהיה שם על תקן מלצר או טבח, כלומר יקבל תפקיד שירותי,זוטרי. שוב, מאחר ולא הבין את בורא עולם ושפתו. ולפיכך, מה יעשה בעולם הבא? הוא הרי לא מבין כלום, לכן יקבל תפקיד כזה.

2.  לעומתו, האחר שכן עושה רצונו יתברך, יש לו גן עדן בעולם הזה וגן עדן, כפשיטה, בעולם הבא.

האדם הזה לא רוצה עולם הזה ולא רוצה עולם הבא, אלא רק להכיר ולדעת אותו יתברך. רק למלות את רצונך, בראת אותי כדי שאכיר ואדע אותך.

ומכיוון שכך, יש לו גן עדן בעולם הזה, הוא חי באמונה, וכשלא הולך לא, הוא לא מתייאש ונופל לעצבות, אלא מנסה להבין מה השם רוצה ממני, מחפש למה לא הולך לו, תולה את הכל בשם יתברך, אפילו נכשל בעברה, ממשיך להיות שמח, כי יודע שעברה הביאה אותו לתכלית, שבלי הקדוש ברוך הוא אפס. ובלי התפילה הוא אפס. כל כשלון זה בגלל שהלך בגאווה, בלי תפילה.

אותו אחד מבין ויודע, שממילא מה שלא הולך לי וקשה לי, זה מאת הקדוש ברוך הוא, ואני רק צריך לחפש מה השם רוצה ממני בעיניין הזה. כלומר, על ידי הייסורים האלה, רוצה שאני אכיר ואדע אותו. ולכן, יש לו גן עדן והוא כל היום שמח. בעולם הזה יש לו גן עדן וודאי בעולם הבא.

 

תדעו שהסיבה העיקרית שאנשים נשברים ונופלים כי הם עובדים בשביל עצמם ולא להשיג את התכלית.

ופתאום כאשר נשברות להם הציפיות ואז אין להם את התכלית שלהם..

לעומתו, אדם שעובד את התכלית, להכיר את בורא עולם, שום דבר לא מפיל אותו, לא הכישלון, לא הירידה ולא הייסורים – ומבין שרק בעזרתם הוא יכיר וידע יותר את בורא עולם. לכן יודע שזוהי ירידה לצורך עלייה.

 

סיפור נפלא אודות הבעל שם טוב ואבוייה – שנקרא האחר.

אל הבעל שם טוב הגיעו זוג חשוכי ילדים, שלא היה צריך להיות להם ילדים, כי כך החליט בורא עולם. אבל הוא גזר על הזוג שיהיה להם ילדים. הצדיק גוזר והשם מקיים.

מיד התעלף ועשה עליית נשמה, ושאלוהו, מדוע גזת ושינית את הטבע? שהרי אם אין להם ילדים, סימן שהקדוש ברוך הוא החליט אחרת.

ועל המעשה הזה, פסקו לו בשיפוט מהיר שיפסיד את כל העולם הבא.

הבעל שם טוב חזר לפה, התחיל לרקוד ולשמוח על כך, הודה לקדוש בורך הוא שאין לו עולם הבא, כי היצר הרע כ"כ הפריע לו בעבודת השם, ועכשיו שכבר אין עולם הבא, לא יוכל להפריע יותר, והוא יהיה כאחד האדם.  שמע זאת היצר הרע, הלך לבורא עולם והתחיל להתבכיין וביקש שיחזיר לבעל שם את העולם הבא, כדי שלו תהיה גם עבודה.. להכניס לו מחשבות ולנסות לבלבלו.

אם כן, הבעל שם טוב הצליח לעמוד בניסיון. קיבל ידיעה מאוד קשה ולא נפל בה, אלא להיפך, שמח ורקד והודה לשם יתברך.

לעומתו, אלישע בן אבוייה שהיה צדיק גדול מאוד, תנא קדוש שנקרא האחר, עשה מעשה ויצאה בת קול מהשמיים והודיעה לו שלא מבלים את התשובה שלו והוא נשבר מזה מאוד, ונפל באמונתו. ולכן נקרא האחר. והוא לא הצליח להשיג את התכלית להיות מחובר עם בורא עולם.

(הערת אגב, צדיקים שמחים שנלמד מטעותם וזה זכות עבורם. הם הרי בשיא הענווה, כך שזה משמח אותם).

 

תקשיבו טוב, אין יותר מעלה מזה, להיות מחובר עם בורא עולם.

היש תענוג יותר מזה? יש תואר/כבוד/עונג/שמחה יותר מלהיות מחובר עם בורא עולם??

אז לכן אדם מתנהג בטיפשות אם בורא עולם מגלה לנו את רצונו והאדם בוחר ברצונו שלו עצמו.

כשאדם בוחר ברצונו יתברך, לא מעניין אותו העולם הזה או העולם הבא, רק רוצה להתחבר עם השם יתברך.

 

איך נדע, מה המודד לרצון להתחבר עם בורא עולם?

1.  האם אתה עובד בשביל העולם הזה, הבא או הקדוש ברוך הוא.

ושוב, בכישלונות זה אבן הבוחן והמדידה.

אם אתה עובד את עצמך (בין העולם הזה או העולם הבא), ויש משבר, אתה מיד נשבר, כי לא הולך לך כרצונך. כלומר אתה עובד בשביל אינטרס.

לעומת זאת, אם אתה עובד בשביל הקדוש ברוך הוא, רק לעשות רצונו יתברך – אזי כל דבר יקרב אותך לשם.

2.  אדם שעובד את הקדוש ברוך הוא, נהנה להודות לשם יתברך, לפאר, לברך, לשיר, לשמח אותו יתברך.

אומר רבנו תורה פ"ד ח"ב; "דע כי העיקר ההתחברות והדבקות לשם יתברך הוא ע"י התפילה, כי התפילה היא שער שדרכו נכנסים לשם יתברך."

גם הזוהר הקדוש אומר, שהתכלית זה לדעת את השם יתברך.

הגמרא אומרת, "צדיק באמונתו יחיה."

וגם בליקוטי מוהר"ן כאמור, כולם ועוד ספרים רבים וטובים אומרים בפירוש מה התכלית, לדעת ולהכיר את השם יתברך.

 

אם כן, איך מכירים את בורא עולם????

ע"י מצווה, תורה וע"י כל מה שעובר עליו.

אם אדם יחפש להכיר את הקדוש ברוך הוא, תאיר לך אור התורה.

והעיקר ע"י תפילה והתבודדות בפרט (התבודדות=תפילה אישית של האדם במילים שלו אל בורא עולם).

 

גם בתפילה יש דרגות, הכי גבוהה – שאדם משבח ומודה לשם. יש לו מטרה אחת, להתחבר עם השם בלי שום רצון, לא רוצה כלום. (לעומת בקשה, בכ"ז נמצא מחשבה של מילוי בטן ורצון), לכן שר ומודה לשם ומאריך בזה המון.

 

כשאדם מתחבר עם בורא עולם, הוא מתחבר עם מקור כל האושר, התענוגות, הטוב, החוכמה, התורה – הכל בעולם.

לא מחפש עולם הזה ותענוגותיו ולא הבא, אלא להתחבר עם הקדוש ברוך הוא בשמחה, בתודה – וזה לא נקרא ביטול תורה, כי זה התחברות עם בורא עולם.

 

דוד המלך עליו השלום כל הזמן היה שר לשם יתברך, ומה שהוא השיג בלילה אחד, לא השיג תלמיד חכם – תנא קדוש ב100 שנה.

 

חכמנו זיכרונם לברכה, רשמו 3 ברכות ראשונות שמשבחים את השם, ושם אסור לבקש כלום מהשם וצריך לשבח ולהאריך בהם, אין שום קטרוג בהם.

       ↓

לכן כשאדם עניינו להכיר את הקדוש ברוך הוא, הוא יכול לומר דברים בשבח, כמו למשל:

 

"אתה חונך לאדם דעת ולאנוש בינה" – לכוון מה שלמדנו, שהתכלית להכיר אותך. חננו מאיתם חוכמה ודעת, השיבנו השם תורתך. לחזור אלייך שלא יהי שום רצון עצמי של מילוי בטן.

"השיבנו והחזירנו בתשובה שלמה לפניך" – את רצונך. זה הפשט של החזירנו בתשובה לפניך.

אח"כ, "סלח ומחל לנו, כי אל טוב אתה" – כדי שיתגלה הטוב שלך, ושכולם ידעו ויכירו אותך, אתה טוב וסלחן.

"גאלנו גאולה שלמה" – ממה? ממחשבות היצר הרע; מגאווה, מתארים, מכבוד, לדעת שאין עוד מלבדך, ושיתגלה השבח שלך, "ברוך אתה גואל ישראל"

"רפאנו" – רפואת הנפש; שלא יהיה לי כל רצון לא טוב, שהוא חולי נפש. למעשה, כל רצון אחר מרצון הבורא זה חולי נפש, וגם על זה צריך להתפלל.

בנוסף, שידעו שאתה הרופא היחידי בעולם. כל המחלות באות כדי לעורר את האדם לתשובה, שאדם מבוטל לגמרי לשם אין לו חולי ושום חולי נפש, ואז גם שום חולי בגוף (כל פגם רוחני גורר הכרחי פגם פיזי). האדם מחובר לאינסוף, לשפע, לאור של העולם, לרופא הרופאים.

"ברכנו בפרנסה" – לא כדי למלא את הבטן שלי, אלא שיתגלה השבח שלך, להכיר ולדעת אותך.

ואח"כ על תפילה על כלל עם ישראל, "קבצנו, השיבה שיבתנו" – כלל עם ישראל המקובצים בכל מיני מקומות.

ואח"כ תפילה על ירושלים, דוד המלך, שהוא המשיח אומר, "הודו לשם, זמרו, לכו נרננה."

 

חזקיה המלך (שהיה נכדו של דוד המלך), השיב את כל עם ישראל בבית המדרש, לא היה אחד שלא למד, נעץ חרב למי שהעיז לצאת משם. אפילו תינוקות בית רבן ידעו הלכות טהרה. אם כך, למה לא הגיע משיח???

כי הם לא נתנו תודות והודאות, שירות ותשבחות. הם היו צריכים לשיר, לרקוד ולשמוח.

בשבח, יש גם שמחה, ורוקדים, שבחים והודאות "פתח ליבי לעובדך אמת", לצאת מגאווה, מרצון עצמי שהוא שיא הטומאה.

 

שורש כל הטומאה, שיא הטומאה – זה הגאווה.

להיות אפס זה לא ענווה, זו האמת.

(ואחרי שאתה יודע שאתה אפס, ואתה חי באמת אז צריך לעבוד שאתה יותר קטן..).

 

אוי לאדם שחי ויכול לחיות ומסוגל לחיות מציאות בלי בורא עולם.

זה דימיון מוחלט ושקרי. בורא עולם מנשים אותך כל נשימה, ואתה יכול לשכוח אפילו לשנייה את בורא עולם?? בורא עולם נותן דופק בלב שלך, מחייה אותך, אף אחד לא חי מעצמו, כל שנייה השם מחייה אותך, כשהשם מפסיק להחיות את האדם הוא מת. לכן אומרים "מלך ממית ומחייה."

 

למדנו היום שיעור הכי גבוהה ששמעתם איי פעם בעולם הזה.

שיעור על תכלית האדם בעולם.

מכאן, שכל אחד יחליט מהרגע, שרק רוצה להכיר ולדעת את הקדוש ברוך הוא; לא רוצה עולם הזה ולא עולם הבא, לא תארים, לא כבוד וכיוצא בזה.

אני אוכל,שותה, ישן, מתפלל, הלוך (וכל פעולה שהיא) – אני רוצה לדעת ולהכיר אותך.

כל היום לחפש איך להכיר אותך. וללמוד, כל היום ללמוד. בעיקר את ספר המבצעים והתרגילים, איך לחיות ולדעת אותו "בגן האמונה". לדעת את שלושת כללי האמונה, הכל לטובה, ככה השם רוצה והכל מאיתו יתברך, ומהי התכלית, כלומר מה השם רוצה ממני כשקורה לי דבר מסוים, איך השם רוצה שבעזרת אותו מצב/ניסיון אני אכיר ואדע אותו ע"י זה, במילים אחרות, כשלא הולך לי לחפש מה רצון השם פה.

תזכרו, יש כאלו שעושים מצוות ולומדים תורה בשביל עולם הבא, אז יהיה לו עולם הבא, אבל שם יהיה כלום, כי לא שיבח הודה ולא הגיע אל התכלית.

 

תלמדו את סמי החיים; שהצילו מיליוני אנשים בלכ רחבי העולם.. הספר מתאים לכל באי העולם באשר הם.

בגן האמונה, בגן החכמה, בגן הגעגועים, בשדי יער, בגן השלום, חכמת נשים ועוד ועוד...

 

חג אורים שמיייחחחח J

< קודם 2 3 4 5 6 הבא >
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש