סבא ישראל
הכניסה קבר הציון באומן
קבר הציון
קבר הציון באומן
לתמונות נוספות...

לקישורים נוספים...

שמע ישראל של סיפור התקרבות ישראל אדוסר

ראשי >כל העולם יעסוק בספרי רבנו!!!!!|>שמע ישראל של סיפור התקרבות ישראל אדוסר
אור רבינו
בס"ד

לקרא בו וראיתי שזה חסד מהשם יתברך שזכיתי למצא זה הספר, כי כל דבור היה בשבילי.
נו, בזמן שמצאתי את הספר הלכתי עם הספר להתבודד, והתפללתי כמו שכתוב שמה בשם רבנו איך להתבודד ואיך להתפלל. והלכתי בשדות, אף אחד לא ידע זה כמו גנבה, גנבתי עצמי בשדות והיה לי התבודדות וקראתי בהספר וקימתי מה שכתוב שם.
וראתי פעם הראשון בחיי שהכח של הספר הזה, איזה כח של התבודדות, זה הורג כל המשחיתים, כל המזיקים, כל מיני מחלות רעות, כל מיני מעשים, כל מיני תאוות.
ראיתי עין בעין, שאחרי ההתבודדות כשחזרתי לישיבה, הייתי כמו אדם חדש.
הרגשתי בעצמי "איפה הם כל המשחיתים? נהרגו!"
אז אני היה לי ההנהגה הזו כמעט בכל יום לצאת לשדה עם הספר והיה לי התבודדות, וראיתי נסים ונפלאות חדשות אשר מיום שבאתי על דעתי לא ראיתי פלאות כאלה.
ואני לא ידעתי ממי זה, מי הבעל מחבר של הספר, כי היה בלי הקדמה, בלי התחלה בלי סוף ולא ידעתי.
ואני שמרתי את הספר, סגרתי אותו בתוך הארגז שלי, וכמעט בכל יום הלכתי לשדה עם הספר וראיתי פלאות גדולות שלא היה לי מעולם, ולא ידעתי מי בעל המחבר של הספר.
פעם אחת אני קראתי בספר בחדר שלי ובא אלי חבר וראה שאני קורא בהתעוררות גדול בתוך הספר, אז הוא ראה שהספר זה 'השתפכות הנפש' והוא ידע שזה מספרי ברסלב, אז אמר לי זה החבר: "בזה הספר אתה קורא?!"
אז נדהמתי מאד ונכנסתי בכעס גדול ואמרתי לו: "זה הספר קדש קדשים, מה אתה אומר!"
אז אמר לי: "בהמה, אתה לא יודע כלום מה שיש בעולם, זה מספרי ברסלב, אסור לקרא בהם. כל האדמו"רים וכל העולם מתנגדים על זה ואומרים שאסור לקרא בספרי ברסלב".
אני שמעתי הפעם הראשון בחיי שיש ברסלב בעולם ושאסור לקרא בתוך הספרים.
אז אמרתי לו: "אני לא שומע לכל העולם לכל האדמו"רים! זה הספר טוב בשבילי. אני ראיתי פלאות כאלה מה שאי אפשר לספר".
אז הוא אמר לי: "אתה חצפן כזה, עז פנים כזה נגד כל אדמו"רים, אז אתה לא בן-אדם".
אמרתי לו: "בשבילי זה טוב!"
אז הוא אמר לי: "זה הספר שלי, אני רוצה את הספר".
לא רציתי לתת לו, אמרתי לו: "אני זכיתי מן ההפקר, בפח האשפה".







בס"ד
הרני רוצה לעבוד את ה' יתברך באמת באמונה ובשמחה בתמימות ובפשיטות

ובכן,הרני מקשר את עצמי בכל דיבור מחשב של היום הזה לכל הצדיקים האמייתים שבדורנו ולכל הצדיקים האמיתיים שוכני עפר ובפרט להצדיק האמת נחל נובע מקור חכמה ושמחה ואמונה צדיק יסוד עולם רבי נחמן בן פייגא בן שמחה זתע"א!!!!!!!

הרני משליך עלייך אבי מלכי ואלוקי

את כל תנועתי מחשבותי רצונותי דיבורי מעשה שלי של אשתי (לעתיד ) של ילדי של כל הנלווים
הנלווים אלי שיהיה הכל כרצונך יתברך באמת!!!


אז אמר לי: "זה הספר שלי ואני רוצה אותו, אני לא צריך אותו, אני רוצה רק שאתה לא תקרא בו".
אז הוא התגבר עלי ולקח ממני את הספר בכח ונשארתי בלי הספר, אבל שמעתי שיש חסידות בעולם ששמו ברסלב!
אז אני נשארתי בלי הספר, אבל אני המשכתי להתבודד והתפללתי להשם יתברך שירחם עלי כמו שהתחיל לעזר לי ומצאתי זה הספר ואני יודע מה שזה פעל עלי. בקשתי מהשם יתברך שיזמין לי ספרי ברסלב וחסידי ברסלב...

הפגישה עם רבי ישראל קרדונר
אני גרתי בטבריה ולא יצאתי מטבריה, צפת היה קרוב לטבריה וכלם נוסעים על מירון באלול, בל"ג בעמר. ואני הייתי עני, לא היה לי כסף על-כן לא נסעתי לצפת.
אם הייתי נוסע לצפת אולי הייתי שומע על חסידי ברסלב, אבל לא ידעתי מחסידי ברסלב.
אני בקשתי מהשם יתברך שיזמין לי חסידי ברסלב, אני חשבתי: "אולי בירושלים, אולי נמצא בעולם באיזה מקום חסידי ברסלב".
אז אני בקשתי, וזה עבר זמן רב והשם יתברך קבל תפלתי והוא שלח לי לטבריה את רבי ישראל קרדונר...
רבי ישראל קרדונר היה גר בצפת ולא רצה לזוז ממירון. אני לא הכרתי אותו ולא שמעתי ממנו.
הוא היה נמצא במירון והוא עבד השם שמה ביחידות, לא היה שם אף בריה, הוא היה לו המפתח של הבית-הכנסת של רבי שמעון בר יוחאי והוא היה שמה לבד בהתבודדות, וגם הלך בין ההרים להתבודד, להתפלל, ועסק בעבודת השם במסירת נפש.
מה עשה השם יתברך? רצה שרבי ישראל ילך ממירון לטבריה לישראל בער, אבל רבי ישראל לא יצא ממירון אפלו שיתנו כל הכסף שבעולם. הוא יעזב את מירון?! הוא יעזב עכשו מקום קדוש כזה וילך לטבריה, מה יש לו בטבריה?!
כל מקום שבעולם - רק מירון!
המשפחה היה גרה בצפת והוא היה כל השבוע במירון, והלך בכל יום ששי ממירון לצפת.
נו, מי יאמר שרבי ישראל ילך לטבריה?!
השם יתברך ידע שרבי ישראל לא יזוז ממירון לטבריה, מה עשה? הוא שלח לו מחלה על היד שלו והכאבים נתגברו מיום ליום משעה לשעה, כאבים כאלה שאי אפשר לדבר דבור אחד, לא יכל להתפלל ולא לעשות איזה עבודה. והוא לא היה תולה שום דבר בדרך הטבע, רק הכל השגחת הבורא.
וכשהוא ראה דבר כזה.. אז הוא התחיל לחשב שאולי רצון הבורא שילך לטבריה.
מה יהיה בטבריה? בטבריה המזג האויר יותר חם ממירון ומצפת, הוא לא יהיה בריא אבל לא יהיה לו כאבים גדולים כל-כך, שיוכל להתפלל ולעסק בעבודת השם.
אבל אף-על-פי-כן, אף-על-פי שהיה לו כאבים עזים כאלו שאי אפשר לחשב על זה, הוא היה לו ספקות אם יעזב את רבי שמעון וילך לטבריה, אם לא.
כי הוא חשב: "איך אפשר דבר כזה, כשהאדם בצרה אז הוא בורח ממירון, מרבי שמעון בר יוחאי לטבריה?! צריכים לברח לרבי שמעון ולהתפלל ולבקש על רפואה".
הוא היה בספקות אולי רצון הבורא שילך לטבריה ואולי לא. אז כל זמן שלא ידע בברור שרצון הבורא הוא שילך לטבריה, יתעכב במירון, וכשידע בברור אז תיכף ילך, אבל הוא לא ידע.
אז הוא היה לו התבודדות ובקש הרבה מהשם יתברך שיאיר במחשבתו ובדעתו מה לעשות, "אם רצון הבורא שאלך לטבריה אני נוסע תיכף לטבריה, אני רוצה רק לדעת איך רצון הבורא. אם לא, אם כן. אם כן, אם לא".
אז היה לו התבודדות על זה והיה לו ספקות אם לילך, אם לא לילך.
אז הוא התפלל כל-כך.. עד שהשם יתברך האיר עיניו וסבב סבה שראה בברור, שידע בברור כי רצון הבורא הוא שילך לטבריה!

רבי ישראל קם ביום רביעי בבקר השכם והלך לבעל החמורים ושכר חמור ללכת לטבריה.
יכל היה ללכת ביום ראשון אחרי שבת. לא, הוא מכיון שהוא ידע בברור שרצון הבורא שילך לטבריה, אז הוא תיכף ביום רביעי הלך מצפת וביום חמישי הוא בא לטבריה. וכבר שירד מן החמור הוא היה צריך ככר לחם לאכל סעודת לילה, אז הוא פגש את בנימין ברזל והוא בקש אותו שיראה לו איפה לקנות ככר לחם.
בנימין ברזל היה יודע שאנחנו התחלנו לאפות לחם, אז הוא הביא אותו אלינו.
אנחנו היינו חמשה אחים בבית וכמעט כלם היו יותר מבגרים ממני, והיתה השגחה שהשם יתברך סבב סבה שאני לקחתי את הככר לחם והוצאתי ונתתי לרבי ישראל.
כשאני ראיתי את רבי ישראל, הצורה שלו.. אז חשבתי: "זה האיש


בס"ד
הרני רוצה לעבוד את ה' יתברך באמת באמונה ובשמחה בתמימות ובפשיטות

ובכן,הרני מקשר את עצמי בכל דיבור מחשב של היום הזה לכל הצדיקים האמייתים שבדורנו ולכל הצדיקים האמיתיים שוכני עפר ובפרט להצדיק האמת נחל נובע מקור חכמה ושמחה ואמונה צדיק יסוד עולם רבי נחמן בן פייגא בן שמחה זתע"א!!!!!!!

הרני משליך עלייך אבי מלכי ואלוקי

את כל תנועתי מחשבותי רצונותי דיבורי מעשה שלי של אשתי (לעתיד ) של ילדי של כל הנלווים
הנלווים אלי שיהיה הכל כרצונך יתברך באמת!!!

בס"ד

הוא צדיק נסתר, ואצלו אני אמצא מה שאני מחפש, אמונה ויראת שמים".
אני חושב ככה, והוא נתן את היד בתוך הכיס והוציא כסף לשלם לי בעד הלחם ואמר לי: "אולי אפשר לאכל הלחם אצלכם בבית?"
אז אני הרגשתי שהוא יודע את מחשבתי ואת רצוני שאני רוצה שיהיה לי קשר אתו.
אבל ראיתי שזה דבר רחוק כי האבא לא יסכים על זה, לא מחמת שהוא לא רוצה, רק מחמת שכבר ליל חמישי וצריכים להכין חלב ולאפות לחם, וצריכים לעשות לילה ולישן. וגם-כן הבית קטנה ואין לנו מקום אפלו לאכל.
אז חשבתי שהוא יגער בי ויבזה אותי, "מה אתה שואל שאלה כזו?"
אבל אני בשביל שיהיה לי קשר עם רבי ישראל התחזקתי בכל כחי ואמרתי שיהיה מה שיהיה, אפלו אם הוא יכה אותי ויבזה אותי אני אשאל את האבא, יהיה מה שיהיה.
אז שאלתי אותו, והוא ענה: "כן, כן. נשאר קצת חלק מהתבשיל אז תתן לו. הוא יאכל לחם לבד?! אז תתן לו".
אז ראיתי שזה השגחה מהשם יתברך למעלה מן הטבע שיהיה לי קשר עם הצדיק הקדוש הזה.
וככה היה. הם עשו לילה, ברכו ברכת המזון וקראו קריאת שמע ושכבו לישן, ואני ורבי ישראל נשארנו ביחד לבד…
הוא ישב על מדרגה אחת של הבית ואני נתתי לו לחם לאכל והוא עשה נטילת ידים וברכת המוציא.
וכששמעתי את הברכה ממנו 'על נטילת ידים' ו'המוציא' ביראה ובדבקות כזו, ראיתי שזה נכון, זה צדיק נסתר! כי ברכה כזו עוד לא שמעתי.
אני גדלתי בין חסידים, בין לומדי תורה ויראי השם, אבל ברכה כזו לא שמעתי.
וגם-כן פנים וצורה כזה כמו שהיה לרבי ישראל לא ראיתי.
אז נתתי לו את מה שנשאר מהסעודה שלנו כדי שיאכל, אז הוא אמר לי: "אני לא אוכל שום דבר, רק לחם ותה!"
אבל תה לא היה לנו ולא היה לנו מכונת נפט, רק עשירים היה להם מכונת נפט, אבל עניים השתמשו בתחתית, וזה מלאכה שצריכים ללמד איך לעשות אש, ואני הצלחתי ועשיתי אש ועשיתי תה.
ובכל פעם אני נכנסתי לבית ואמרתי לרבי ישראל, אני לא ידעתי שהוא ברסלבר, אני ידעתי רק שהוא צדיק נסתר, אז אמרתי לו בלחש, בסוד, באזן: "רבי ישראל, תדעו שאתם באתם לטבריה בשבילי, אני כך וכך, אני רוצה מאד לעבד השם באמת ויש עלי מלחמות קשות, ואני מחפש בכל ימי חיי מקום שידריכו אותי ויאירו בי אור השם ושאזכה לעבד השם באמת. אז אתם באתם לטבריה בשבילי, ואני מבקש אתכם שלא תעזבו אותי".
אני ראיתי שהוא נרגש מאד, כי תיכף כשירד מהחמור הביא אותו השם יתברך אלי והוא שומע לו דבורים כאלה.
הוא היה צריך לנסע עוד קדם לטבריה אבל כל זמן שהוא לא ידע בברור שהוא צריך לנסע הוא לא רצה לזוז ממירון.
וגם-כן אני ראיתי בעיני את רבי ישראל.. ראיתי מה זה ברסלב!
אני ראיתי את התפלה שלו והעבודה שלו והשבת שלו, הדבורים הקדושים שלו, הרצונות שלו וכל מה שהוא סבל בשבילי. הוא בא לטבריה ומצא את ישראל בער, אז הוא כבר שכח שיש לו משפחה בצפת ושיש מירון והשליך הכל רק בשבילי.
אוי ווי, מה שהיה.. מעשה כזה זה דבר פלא מיחד שאין דגמתו!
אחר-כך הלכנו והוא אמר לי שהוא רוצה ללכת לבית-כנסת.
נו, הלכתי אתו לבית-כנסת ועל הדרך דברתי אתו וספרתי לו את הענין שלי, והוא שמע הכל. ואני רציתי לומר ודוי דברים לפניו ולא רצה לשמע ואמר שאסור, רק בכלליות.
אז דברתי אתו ובכיתי לפניו כי הרגשתי שיש אצלו רפואות בשבילי ושלא יעזבני, שלא יעזב אותי וילך למירון.
והוא שמע דבר כזה, וראיתי שהוא מרגש כל-כך כי ראה עין בעין שהשגחת השם יתברך שיבוא לטבריה, כי תיכף שהוא ירד מהחמור ובא לטבריה הוא הגיע ישר לביתי.
ואחר-כך הלכתי אתו לבית-כנסת, והבתי-כנסיות כלם היו סגורים ולא ידעתי איפה המפתח. רק בית-כנסת אחד שהיה בטבריה מתקופת תלמידי הבעל-שם-טוב ומזקנו של רבנו הקדוש - רבי נחמן הורדנקר ורבי אברהם קליסקר, וכל שאר הצדיקים הקדושים. הם בנו את הבית-כנסת סמוך לים בכדי שיוכלו להתפלל ולטבל מתי שרוצים.
והים בחרף שהיה הרבה גשמים נתעלה הים ונכנס לבית-הכנסת הזו עד גובה חצי השלחנות, והים היה בבית-הכנסת ולא יכלו להתפלל שמה עד חדש ניסן, עד שירדו המים.
אז אנחנו נכנסנו לבית-כנסת הזו ועלינו על שלחן ולמדנו תורה ז' חלק ב' ב'לקוטי מוהר"ן' - 'כי מרחמם ינהגם'. והוא למד אתי את התורה



בס"ד
הרני רוצה לעבוד את ה' יתברך באמת באמונה ובשמחה בתמימות ובפשיטות

ובכן,הרני מקשר את עצמי בכל דיבור מחשב של היום הזה לכל הצדיקים האמייתים שבדורנו ולכל הצדיקים האמיתיים שוכני עפר ובפרט להצדיק האמת נחל נובע מקור חכמה ושמחה ואמונה צדיק יסוד עולם רבי נחמן בן פייגא בן שמחה זתע"א!!!!!!!

הרני משליך עלייך אבי מלכי ואלוקי

את כל תנועתי מחשבותי רצונותי דיבורי מעשה שלי של אשתי (לעתיד ) של ילדי של כל הנלווים
הנלווים אלי שיהיה הכל כרצונך יתברך באמת!!!

בס"ד

הזו כל הלילה, וזכיתי לזה שכל ימי חיי לא הרגשתי טעם תורה, טעם יראת שמים, כמו הלילה הזו שלמד אתי התורה הקדושה הזו 'כי מרחמם ינהגם'. ואנחנו היינו בבית-הכנסת ולמדנו כל הלילה ולא הרגשתי כלל שכבר צריכים לישן.
והוא היה 'עשיר', היה לו נרות וגפרורים שהיה יקר ערך, והוא הדליק נר ולמד אתי ב'לקוטי מוהר"ן' עד קרוב לאור הבקר, עד ששמעתי הקול בכיה של האמא שלי שהיא בכתה מאד כמו אחרי נפטר "בני, בני, בני".
וכל העיר חשבו שמשהו נפטר, השכנים מהסביבה באו בבקר: "מה, מה הבכיות והצעקות, מה קרה?"
אז היא ספרה: "בא איש אחד וקנה לחם והוא אכל את הלחם בביתינו והוא לקח את ישראל בער והלך כל הלילה אתו ונעלם. אני קמתי לעבודה וישראל בער איננו!", והם לא ידעו מי זה.
והיה זה תחלת המלחמה, והתורכים היו פראי אדם, רק הם ראו איזה בן-אדם שיש לו ידים ורגלים, אז הם לקחו אותו לצבא.
אז היא חשבה "אולי.. אני יש לי ידים ורגלים אז אולי לקחו אותי לצבא".
היא בכתה והיה כל העיר רועשת ואני שמעתי, אז אמרתי לרבי ישראל: "אוי ווי, זה כבר אחרי חצות הלילה והאמא שלי מחפשת מבקשת אותי".
אז יצאתי מבית-הכנסת והלכתי לאמא, כפי הקול אני הגעתי אליה, ואמרתי לה: "מה זה הבכיה?"
אז אמרה לי: "מה זה עשית? איפה הלכת כל הלילה? על כל פנים אתה יודע עכשו צריכים לזרק לאשפה כל הבצק כל החלב וכל הלחם".
נו, ומהלילה הזו נעשה רעש בטבריה: "הלילה הזה נעשה ישראל בער ברסלבר"...

בבקר שהלכתי לבית-כנסת ורבי ישראל היה בבית-כנסת ואני דברתי אתו, אז אמרו: "נו, כבר נעשה מה שנעשה בלילה הזה".
אחר-כך ביום ראשון הלכנו לישיבה ולמדנו ספרי רבנו וגמרא ושלחן ערוך, פוסקים.
נו, והם ראו "אוי ווי, ישראל בער נעשה ברסלבר".
נו, עבר עלי מחלקת, מלחמה גדולה, והאבא והאמא והקרובים והמשפחה וכל הישיבה כלם הם היה להם רחמנות גדול עלי, הם אמרו: "אוי ווי, ישראל בער נעשה ברסלבר, ישראל בער נעשה ברסלבר".
נו, הם הלכו מהישיבה לההורים, האבא והאמא, וספרו להם: "אתם יודעים, ישראל בער נעשה ברסלבר".
אז אמר אבא: "אני לא דואג, אני מכיר את הבן שלי, הוא מקים כבוד אב, הוא אפלו שאני אשלח אותו לאש - אין דגמתו! אתה מכיר את בני, הוא ירא שמים והוא מקים מצות כבוד אב, אז כשהוא יבוא מהישיבה אני אגיד לו שאני לא רוצה, אז לא יהיה ברסלבר. אין לי שום בעיה".
אז הם אמרו: "אתה לא יודע מה זה ברסלב, הוא לא ישמע לך, אתה צריך מלחמה כבדה".
אז אמר: "אני לא דואג, אני מכיר את בני".
אני באתי מהישיבה, אז אמר לי אבא: "אני שמעתי מכלם מהישיבה שאמרו שאתה נעשית ברסלב. תדע בני, רחם עלי, אני לא רוצה שתהיה ברסלבר, אני רוצה שתהיה איזה חסיד שאתה רוצה, אבל רק לא ברסלב".
אז אני אמרתי לו: "אבא, אתה יודע אתה מכיר אותי, אני מקים כבוד אב, בזה אני לא אשמע לך!"
אז אמר "אה, הצדק אתם! הם אמרו שאני לא יודע מה זה ברסלב, זה פעם הראשון בחיי שאני שומע שלא רוצה לקים את דבורי".
אוי אוי, מה שהיה עוד מה שהיה, אפשר לספר?!
כל טבריה בכו עלי, האבא והאמא שלי הם בכו: "מה זה? אי אפשר להיות חסיד לא ברסלב! מה זה, אנחנו לא רוצים ברסלב".
האבא והאמא והמשפחה אמרו: "זה אי אפשר, זה רק כישוף. ברסלב זה כישוף!"
וככה היה כלם, כל הלומדים וכלם צחקו:"ברסלב, ברסלב, ברסלב"...

רבי ישראל קרדונר אמר לאמא שלי: "זה דבר שאי אפשר בשום אפן לבטל. ישראל בער יהיה ברסלב וככה יהיה. הוא לעולם יהיה ברסלב!"
אמי שמעה שהוא אומר ככה.. היא מתה מגדל הפחד והשבר הגדול בבית רבי ישראל.
"הוא יהיה לעולם ועד ברסלב!"
היא נפטרה. היא שמעה שלא יעזר שום כח בעולם. אני אמרתי: "אני יהיה ברסלב כל ימי חיי!"
היא שמעה זה, אז היא נפלה ומתה מגדל הצער, הבן שלה ישראל בער נעשה ברסלב.
ואז נעשה נס מהשמים. אחד מחברה קדישא ראה שהאמא שלי עשתה איזה תנועה מהעין והיה סימן חיים, הוא ראה שהעין לא מת. אבל הוא חשב: "מה, זה רק דמיון".
אז בא עוד אחד וראה גם-כן אותו דבר, שהיא עשתה איזה תנועה בעין.
אה, 'על פי שנים עדים יקום דבר'!
האנשים אמרו שאי אפשר לה להיות בחיים. הלב הפסיק לפעול וכלם ראו שהיא מתה, אבל היא אמרה: "לא, אני לא מתה!"

וכל החסידים וכל העיר היה כבר רותח.
מי היה לו הגבורה לדבר עם חסיד ברסלב או לקרא בספר ברסלב, הוא פחד. למה לעשות את זה, זה לא העסק שלו.
וברוך השם אני לא השגחתי, לא הסתכלתי על שום דבר, רבנים גדולים ושדוך




בס"ד
הרני רוצה לעבוד את ה' יתברך באמת באמונה ובשמחה בתמימות ובפשיטות

ובכן,הרני מקשר את עצמי בכל דיבור מחשב של היום הזה לכל הצדיקים האמייתים שבדורנו ולכל הצדיקים האמיתיים שוכני עפר ובפרט להצדיק האמת נחל נובע מקור חכמה ושמחה ואמונה צדיק יסוד עולם רבי נחמן בן פייגא בן שמחה זתע"א!!!!!!!

הרני משליך עלייך אבי מלכי ואלוקי

את כל תנועתי מחשבותי רצונותי דיבורי מעשה שלי של אשתי (לעתיד ) של ילדי של כל הנלווים
הנלווים אלי שיהיה הכל כרצונך יתברך באמת!!!


אז הם אמרו לי: "מאיפה תהיה לך פרנסה, הישיבה לא נותנת פרנסה ואתה לא תהיה רב, אתה לא כשרוני".
אז אמרתי: "לחם ומים זה השם יתברך יזמין לי".
אז הם אמרו לי: "טוב, אתה רוצה לאכל לחם ומים, בסדר. אבל האשה והילדים, הם גם-כן?"
אז אמרתי: "אני מקוה שהשם יתברך יתן לי אשה כזו שהיא גם-כן תסתפק בלחם ומים".
ואחר-כך שזכיתי להתקרב לרבי ישראל וספרתי לו את הענין, ראיתי שהוא היה נהנה מאד מזה, כי עד אז לא ידעתי מברסלב רק הלב שלי הוא היה בוער כל-כך לאהבה לתורה.
והוא אמר לי: "עשית טוב שלא למדת מלאכה!"
וגם-כן אני זוכר שאני הייתי בן כמה שנים אז הייתי חולה מאד, ואני היה לי מלחמה עם המלאך המות, אני הרגשתי שאני עומד למות.
אוי, הייתי חולה מאד ונעשיתי חלש מאד, ומי שהוא חולה צריכים לתת לו איזה דבר להחיות את נפשו, חלב. והאמא נתנה לי חלב עם מים.
אמרתי: "תני לי חלב!"
אבל לא היה לה, היא נתנה לי חלב עם מים.
אז אמרתי לה: "את נותנת לי חלב עם מים, אני רוצה רק חלב!"
אז היא אמרה לי: "אתה כבר גדול, אתה לא מתביש, מה זה אתך!"
אז התחלתי לבכות: "אני רוצה חלב!"
על כל פנים אחר-כך אני נעשיתי יותר טוב, אז אמרתי לאמא: "אני חלש מאד, אני צריך קצת בשר, מרק".
היא נתנה לי שלשה מטבעות, זה כמו היום שלשה גרושים.
אני הלכתי למלון והמבשלת היא בשלה טוב. אבל האמא נתנה לי שלשה גרוש לקנות מרק עם חתיכת בשר, עם חתיכת עוף.
אני טעמתי את המרק, אני לא טעמתי בבית מרק, אז הרגשתי טעם טוב, אבל היא נתנה לי אולי שני פעמים או שלשה פעמים, אני הייתי צריך שבוע שבועים ולא היה לנו.
אני חי בנס!
השם יתברך החזיר לי הנשמה בנסים...
אני ראיתי כמה פעמים נסים, השם יתברך הראה לי שהוא נותן לי בשביל לחיות.
היה עניות גדול והם קבלו הכל באהבה בשמחה, האבא והאמא.
אוי, אוי...

וכן היה המעשה, אני אהבתי מאד מצוה, ואף-על-פי שלא ידעתי אבל הרגשתי שמצות צדקה זה דבר גדול מאד, זה מצוה קדושה מאד וזה נורא מאד.
בטבריה היה איש זקן גדול, שמו היה הרב יוסף נח. שני שמות היה לו - יוסף נח.
והוא היה עני והיה לו אשה, והוא היה מחזיר על הפתחים.
יש עניים שלא מחזירים על הפתחים. הם עניים, אבל נותנים להם בכבוד איזה מטבע, איזה צדקה. אבל הוא היה מחזיר על הפתחים. ואני ראיתי שהוא מחזיר על הפתחים, אז היה לי רחמנות גדול עליו, "מי יודע אם יש לו מה לאכל איזה חתיכת לחם".
אז בבקר שאני הלכתי לחדר ללמד, אז האמא נתנה לי פרוסת לחם שיהיה לי לאכל עד הצהֳרים, אולי אהיה רעב, והיא נתנה לי כמה טפות שמן על הלחם.
ואני שמחתי מאד, לקחתי את הלחם ובקשתי אותה: "אמא, תני עוד כמה שנים או שלשה טפות".
אז היא צעקה עלי: "אני צריך את השמן בשביל שבת. אל תדבר כלום. זה מספיק!"
אז אני רציתי לעשות צדקה וחסד, לא היה לי כסף, לקחתי את הלחם והלכתי להאיש זקן יהודי הזה ונתתי לו.
אני זוכר עד היום השם שלו, יוסף נח, שני שמות. זה היה בפרשת נח, זה אחרי סכות, אחרי בראשית זה נח.
אז זה היה ביום ראשון, אני הלכתי ונתתי לו בשמחה את הלחם עם הטפות שמן זית.
אני נתתי לו, אני חשבתי שאני עשיתי צדקה גדולה, הוא ואשתו הם יאכלו.
אני הלכתי לחדר ולא היה לי מה לאכל, אני נתתי את הלחם, אז היה כואב לי הראש מאד, אני הייתי צריך לאכל ואין לי.
אז הרב היה דרכו ביום ראשון לספר לתלמידים: "השבוע הולך הפרשת נח". הוא אמר זה כמה פעמים כדי שידעו שזה פרשת נח.
הוא הסתכל על כל התלמידים, והוא הבחין בי שאני לא שומע, כאלו אני לא נמצא, אני לא שומע כלל ולא יודע כלל.
אז הוא עזב אותי, אחר-כך הוא הכה אותי, "ישראל בער, תגיד איזה פרשה אנחנו!"
אני לא שומע, אני לא ידעתי, הראש היה כואב לי ולא שמעתי מה שהוא אומר כלל.
נו




בס"ד
הרני רוצה לעבוד את ה' יתברך באמת באמונה ובשמחה בתמימות ובפשיטות

ובכן,הרני מקשר את עצמי בכל דיבור מחשב של היום הזה לכל הצדיקים האמייתים שבדורנו ולכל הצדיקים האמיתיים שוכני עפר ובפרט להצדיק האמת נחל נובע מקור חכמה ושמחה ואמונה צדיק יסוד עולם רבי נחמן בן פייגא בן שמחה זתע"א!!!!!!!

הרני משליך עלייך אבי מלכי ואלוקי

את כל תנועתי מחשבותי רצונותי דיבורי מעשה שלי של אשתי (לעתיד ) של ילדי של כל הנלווים
הנלווים אלי שיהיה הכל כרצונך יתברך באמת!!!

בס"ד

אני מסרתי הכל רק מה שראיתי מה זה רבי ישראל.
עד היום יש לי שם, יש כבר שמונים שנה שנתקרבתי לרבי ישראל וכלם היו מתנגדים כאלה, ואני ברוך השם קבלתי כל הכדורים, כל הבזיונות וכל הצרות באהבה בגבורה גדולה, וכלם נתבטלו מזה.
הם ראו את הגבורה שלי, זה לא בדרך הטבע, הם לא הבינו את זה.
אני ראיתי מרב אחד שהוא גדול בתורה ולמדתי אתו. נו, היה נס, אם הוא אומר "ברסלב לא", נו אז תיכף צריכים לעזב.
אבל אני ראיתי מה שראיתי...
ראיתי את רבי ישראל, רק ראיתי אותו פעם הראשון בחיי, לא ידעתי מי הוא זה, אז אמרתי: "אוי ווי, זה האיש צדיק נסתר ואני צריך אותו מאד, אם היה לי איזה קשר אתו הייתי זוכה לעבד השם באמת כמו שאני רוצה".
עבר מה שעבר עלי ועל רבי ישראל, מה שסבלנו...

רבי ישראל, אם היו נותנים לאחד כל הכסף שבעולם רק בשביל איזה דבר יום אחד, הוא לא ירצה את הכסף ולא ירצה עבודה כזה.
והוא מסר את נפשו עלי. מה, איש אחד, ישראל בער, מה יהיה מזה, מה הגאלה יש בזה?!
והוא ראה את זה איך שנסתבב, הוא ירד מן החמור מצפת לטבריה, אז הוא פגש ברב בנימין ברזל ובקש אותו: "תראה לי איפה לקנות לחם", והוא הראה לו אצלנו.
ונעשה מזה בנין לדור דור, לעולם, לנצח!

העיקר איך סבב השם יתברך סבות, איך זכיתי לידע מרבנו.
ראשית כל לא ידעתי מרבנו, לא ידעתי מהשם ברסלב, סבב  שנודע לי שיש ספרי ברסלב ושאסור לקרא בהם.
על כל פנים, מהלילה הזו וברוך השם עד היום אני מחזיק מעמד, נצחתי כלם, צחקתי מהם, הם צחקו ממני אבל אני צחקתי מהם.
כלם, כל הגדולים וכל הרבנים צחקו ממני "הוא ברסלב!"
אני נשארתי ואני אשאר בדרך הזה, אבל השם יתברך נותן לי מתנה, להיות עוד בעולם הזה...

תמימות בעבודת השם
אני מספר כל זה שנדע כמה השם יתברך אוהב התמימות.
אני לא הייתי למדן ורק התמימות בלב, אהבתי מאד את התורה והמצוות והאמונה ויראת שמים.
וכשראיתי משהו לומד והוא תמים והוא אומר תהלים, אז חשבתי: "אה! זה האיש הוא חושב על התכלית האמתי, זה האיש - אשרי לו, הוא עוסק בתהלים והוא לומד".
ואני הייתי מתפלל בהתלהבות יותר מכל הילדים. כל הילדים מתפללים, אבל אני ספרתי המלות כמו שסופרים כסף, ובאהבה ובתמימות.
וגם-כן עוד כשהייתי ילד קטן אהבתי לצעק בתפלה, וראיתי שהחסידים לפני שהם היו מתפללים בצעקות הם היו שותים תה או קפה.
אז אני התחלתי לשתות יותר מכלם, וצעקתי יותר מכלם. אחר-כך ראיתי שיכולים לחיות בלי תה וקפה.
מה שזכיתי, מה שראיתי מרבי ישראל, ראיתי שהוא לא צריך תה, הוא קם בחצות בלי תה בלי קפה.
נו, וגם-כן עד הבר-מצוה אני חפשתי רק ללמד ולקים מצוות וליראת שמים ואמת ואמונה.
אחרי הבר-מצוה באו אלי המשפחה ודברו אתי שאני נעשיתי בר-מצוה, אז אני צריך ללמד מלאכה - חיט, סנדלר, איזה מלאכה.
ואני אמרתי: "לא, אני לא רוצה ללמד מלאכה, אני רוצה רק תורה, רק תורה ויראת שמים!"
אז הם אמרו לי: "אתה צריך פרנסה ואתה ילד, האבא לא יכול לתת לך נדן, וגם-כן אתה צריך לפרנס את הבית".
אז אמרתי: "אני לא רוצה ללמד שום מלאכה!"
והייתי עקשן גדול ו






בס"ד
הרני רוצה לעבוד את ה' יתברך באמת באמונה ובשמחה בתמימות ובפשיטות

ובכן,הרני מקשר את עצמי בכל דיבור מחשב של היום הזה לכל הצדיקים האמייתים שבדורנו ולכל הצדיקים האמיתיים שוכני עפר ובפרט להצדיק האמת נחל נובע מקור חכמה ושמחה ואמונה צדיק יסוד עולם רבי נחמן בן פייגא בן שמחה זתע"א!!!!!!!

הרני משליך עלייך אבי מלכי ואלוקי

את כל תנועתי מחשבותי רצונותי דיבורי מעשה שלי של אשתי (לעתיד ) של ילדי של כל הנלווים
הנלווים אלי שיהיה הכל כרצונך יתברך באמת!!!


בס"ד


הוא הכה אותי באכזריות כזה "מה זה, אני אומר כמה פעמים ככה שהשבוע פרשת נח, איפה היית? מה זה, איפה היית!"
הוא הכה אותי, והייתי מתביש בפני כל התלמידים, הוא כל-כך הכה אותי באכזריות.
אוי, אוי...
אמרתי: "מהיום אני לא אתן כבר, אם לא - אני אקבל מכות, אני לא אדע אם השבוע פרשת נח".
אף-על-פי-כן, נתתי עוד פעם לעני הזה את הלחם.
והיה אצלי כל היהדות הכל מה ששמעתי מענין רוחני, מענין אמונה, מענין התורה, קבלתי ידיעות חדשות מה שלא ידעתי מהשם יתברך מהתורה, אני שומע שיש תורה והשם יתברך.
אז היה לי אצלי שמחה גדולה!
ואני הייתי הכי גרוע מכל הילדים, נעלבתי ועניות, וגם-כן אני הייתי ילד חלש.
אני יש לי נסים שאני חי וגם-כן נסים איך שאני נתגדלתי, אבל ברוך השם.
ואני הייתי פשוט מאד והיה לי רצון חזק להיות איש כשר באמת, לעבד השם באמת וללמד ולהתפלל.
נו, נו.. בפרט שהתחיל השנים של אחרי בר-מצוה, התחיל המלחמה של חטאת נעורים, מחשבות, ולא ידעתי מה זה.
נו, נו, מי יכול לספר, מי יכול לשער...
היה לי מלחמות קשות, והיה לי כל פגם כל שהוא מהמחשבה, לא חס ושלום, לא פגמתי כמו היום רחמנא לצלן. כל פגם כל שהיא, זה היה אצלי כמו האיש הכי רשע שבעולם. ומצאתי לי מקום להשם יתברך, לתורה.
זה הביא אותי להשם יתברך מה שעבר עלי דוקא, ואני התגברתי, לחמתי ואמרתי: "אני אוהב את השם יתברך יהיה איך שיהיה, אני רוצה לעבד השם!"
אוי ווי...

אני התפללתי בבית-כנסת, אבל אני התפללתי בהתלהבות באמונה ובאמת עד שאני הייתי יחיד, ואני הייתי נראה כמו משגע, והייתי צועק ממש עד לב השמים.
וכלם צעקו, כי כל מי שצעק יותר הוא היה חסיד יותר, היה יותר חשוב, אבל אני לא התכונתי שיהיה בשביל חשיבות או בשביל איזה פניה, רק אני הלב שלי היה בוער להשם יתברך, ואני צעקתי בקולות כאלו...
ועל-ידי ישב איש זקן שמו ר' קהת, והוא אחרי התפלה היה צועק עלי ובוכה: "מה אתה רוצה ממני, אתה רוצה לעשות לי חרש, אתה תהרג אותי, אתה תהרג אותי, זה לא צעקה, זה בשביל להרג!"
הוא היה בן-תורה ויראת שמים, אבל הוא לא יכל לסבל את הצעקות, הוא היה סובל מזה צער גדול.
ההקפדה שלו והכעס שלו אני זוכר כמו עכשו, כמו שהוא עומד עכשו אצלי והוא צועק עלי: "מה אתה רוצה ממני!"

ענין אמונות כזביות
מי יכול לשער, מי יכול לתאר...
מי ולא היה לי מי שידבר אתי מי שיחנך אותי, אני הייתי תמיד בעצבות, שבור.
אבל זה היה טובה גדולה כי הייתי שבור וזה הקריב אותי להשם יתברך, לתורה, זה היה לטובה. והתגעגעתי, היה לי געגועים להשם יתברך...
ואני התבישתי, אני חשבתי שרק אני יש לי יצר הרע יש לי תאוות וכלם הם נקיים, אני לא ידעתי מה שיש אצל אחרים.
אז אמרתי: "כל התאוות וכל הצרות הכל, אני גרוע יותר מכל העולם, מכלם".
אני לא ידעתי שאחרים יש להם גם-כן יצר הרע.
אבל, ברוך השם, השם יתברך הוא עשה לי נסים שזכיתי להתקרב לרבנו, וזכיתי להבין ולראות ולהרגיש שזה היהדות, שזה התורה!!!
אבל לא היה לי מי שידריך אותי, לא היה לי את רבנו, לא ידעתי מרבנו. אחר-כך שזכיתי להתקרב אז ידעתי, אני ידעתי מה שאני יודע עכשו?
אבל כל ידיעה שאני זכיתי להרגיש האמת, הרגשתי: "הו, זה אמת כזה אין כמוהו!"
כי כשנתקרבתי לרבנו נסעתי לירושלים, וירושלים היא עיר של תלמידי חכמים, גאונים, צדיקים גדולים, אבל על אנשי שלומנו הם אומרים כאלו הם רשעים והם נכנעים אצלם.
אבל האמת וכל דבור ששמעתי מאנשי שלומנו הרגשתי אמת כזה.. ראיתי, הבנתי, השם יתברך נתן לי חכמה ושכל להבין.
אני ראיתי את ר' נפתלי כהן, הוא איש חכם ומשכיל והוא היה חכם גדול, והיה בנאי, היה יכול לבנות בתים גדולים והוא בנה בית-כנסת.
אני שאלתי




בס"ד
הרני רוצה לעבוד את ה' יתברך באמת באמונה ובשמחה בתמימות ובפשיטות

ובכן,הרני מקשר את עצמי בכל דיבור מחשב של היום הזה לכל הצדיקים האמייתים שבדורנו ולכל הצדיקים האמיתיים שוכני עפר ובפרט להצדיק האמת נחל נובע מקור חכמה ושמחה ואמונה צדיק יסוד עולם רבי נחמן בן פייגא בן שמחה זתע"א!!!!!!!

הרני משליך עלייך אבי מלכי ואלוקי

את כל תנועתי מחשבותי רצונותי דיבורי מעשה שלי של אשתי (לעתיד ) של ילדי של כל הנלווים
הנלווים אלי שיהיה הכל כרצונך יתברך באמת!!!

אני שאלתי אותו שאלות מה לעשות עם היצר הרע והוא אהב לדבר אתי, הוא ראה את התמימות והאמת שלי, אז הוא אהב אותי מאד.
אבל היה בינינו מרחק גדול, הוא היה כבר זקן, ואני פשוט והוא היה בן-תורה.
והוא דבר אתי, הוא לא אהב לדבר הרבה אבל זה היה בהדבורים שלו חכמה, קדשה, והוא הכניס בי רוח חדש, זה ענין רבנו.
הוא הסביר לי ענין האמונות כוזביות.
עד שזכיתי לידע להבין ענין האמונות הכוזביות, כי אם לא הייתי מבין היה לי צרה גדולה בהלב, יש בלבי פגם, מום, נו מה עושים?
וברוך השם, השם יתברך עזר לי שהדבורים ששמעתי מאנשי שלומנו בירושלים היה לי לנחמה וישועה, ישועה ונחמה. והוא האיר בי אור גדול לידע מה זה.
אבל הייתי שמח בחלקי שזכיתי ברוך השם לראות ולהבין מה זה שקר ומה זה אמת!
האמת היא נגד כל העולם - ונהפך הוא, אני אמרתי על עצמי כך: "מי אתה, מה אתה יודע מה אתה מבין".
אבל האמת, לא. השם יתברך מצמצם עצמו לישראל בער גם-כן.
זכיתי להרגיש ולראות ולהבין, שזה אמת וזה שקר!
זה היה בזמן שכל העולם היו משקעים בהשקר, ואני זכיתי לראות להפך מכלם.
ולא השפיע עלי, הם רבים והם גדולים בתורה, "מה, מי אני מה אתה?!"
לא.. האמת הוא חזק גבור, חזק מאד כזה שאין כמוהו!
כל דבור שמעתי מאנשי רבנו, רבי נתן בעלה של גיטלה אחרי הפטירה של רבי ישראל, התמימות שלו האמת שלו הדבור שלו הפנים שלו, אני ראיתי שכלם הם לא כלום עם התורה שלהם עם הכל לעומת רבי נתן, שזה עובד השם!
ואני הייתי בירושלים וקבלתי מזה דבור, מזה דבור, וזה היה נכנס בלבי, ובאתי לטבריה עם סחורה נגונים חדשים וישראל בער חדש, זה לא ישראל בער שמקדם.
אז כלם ידעו שישראל בער היה בירושלים.
וזה היה נס מהשם יתברך למעלה מן הטבע, אי אפשר להבין, אני הייתי נולד אצלם וידעתי שזה יראי שמים, כלם היה להם פרסום ושם של שקר שהם יראי השם.
אבל השם יתברך נתן לי חכמה ושכל, והבחנתי וידעתי וראיתי והבנתי האמת.
בלי המחלקת בלי ההתנגדות, לא הייתי יודע מרבנו מכלום. זה דוקא, דוקא זה קרב אותי.
זה היה מתנות טובות, "הבאתי לכם מתנה מארץ ישראל - מחלקהמחלקת בלי ההתנגדות, לא הייתי יודע מרבנו מכלום. זה דוקא, דוקא זה קרב אותי.
זה היה מתנות טובות, "הבאתי לכם מתנה מארץ ישראל - מחלקת!"
זה היה מתנה כזה שאין בעולם. עכשו תתן כל הכסף שבעולם, אני רוצה, אין! עבר הזמן!
אבל גם היום עוד לא בא משיח, האמת עוד לא כל-כך מתגלה, אבל העולם מתחילים לשמע ולהבין ענין רבנו רבי נחמן.
וכל ימי חיי היה יראים מפחדים לנגע בספר ברסלב, ועכשו יכולים לקנות בכל מקום ספרי ברסלב.
אני היה לי קושיות על השם יתברך: "אם היה נתגלה האמת היה כבר עולם מתקן. מתי יהיה זה, איך אפשר שתהיה הגאלה, איך אפשר?!"




בס"ד
הרני רוצה לעבוד את ה' יתברך באמת באמונה ובשמחה בתמימות ובפשיטות

ובכן,הרני מקשר את עצמי בכל דיבור מחשב של היום הזה לכל הצדיקים האמייתים שבדורנו ולכל הצדיקים האמיתיים שוכני עפר ובפרט להצדיק האמת נחל נובע מקור חכמה ושמחה ואמונה צדיק יסוד עולם רבי נחמן בן פייגא בן שמחה זתע"א!!!!!!!

הרני משליך עלייך אבי מלכי ואלוקי

את כל תנועתי מחשבותי רצונותי דיבורי מעשה שלי של אשתי (לעתיד ) של ילדי של כל הנלווים
הנלווים אלי שיהיה הכל כרצונך יתברך באמת!!!

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש