סבא ישראל
סבא ישראל עם צדיקים
סבא ישראל
סבא ישראל
לתמונות נוספות...

לקישורים נוספים...

כל העולם יעסוק בספרי רבנו!!!!!

ראשי >כל העולם יעסוק בספרי רבנו!!!!!|>כל העולם יעסוק בספרי רבנו!!!!!
אור רבינו
בס"ד
|ספור ההתקרבות


ספור נפלא ונורא מאד, למי שמשים לב באמת.
ובכן אמרתי שראוי וחשוב מאד לספר ולרשם, כל מה שעבר עלי מיום שבאתי על דעתי.
כי מאז שבאתי על דעתי ועד שזכיתי להתקרב לרבנו הקדוש זה ענין אחד. אז היה התחלה, אבל זה נמשך ועכשו זה המשכה.
השם יתברך חנן אותי, ונתן לי נפש כזה שמיום שבאתי על דעתי, שהייתי עוד ילד קטן, היה לבי בוער מאד לעבודת השם, לזכות ליראת שמים ולאמונה, ושאזכה בכל מכל כל.
עקר ההשתוקקות שלי וכל הרצונות שלי היה לנקות את עצמי מכל תאוות עולם הזה ורק לעבד השם, אף-על-פי שהייתי ילד קטן, ולא ידעתי כלום, אבל הנפש השתוקקה מאד ברצונות למסירות נפש, ולבי היה בוער רק לעבודת השם, ולא לעסק באיזה מלאכה או עבודה.
אבא שלי היה כל ימיו עני גדול ואחר-כך נעשה עור, ואני הייתי עוד ילד קטן.
אוי ווי, רבונו של עולם...
ואני היה לי געגועים לענות את נפשי עוד בגיל שבע-שמונה, ולעשות תעניתים בערב ראש חדש, בחדש אלול, ובזמן ימי התשובה.
למשל בערב ראש חדש רציתי להתענות ואמי היתה אמא מסורה מאד, והיא היה לה צער גדול מאד, "מה זה אתך, אתה עוד ילד קטן, מה אתה תעשה תענית?"
אז סרבתי לשמע לה, ואני עשיתי תענית בכל ערב ראש חדש חצי היום, אבל בחדש אלול כל היום, ואני גרמתי צער גדול לאמא שלי על זה.
על כל פנים עבר עלי עוד ועוד בלי שעור, כי זה ידוע שעל כל דבר שבקדשה מתגבר הבעל-דבר. היה לי התגברות מאד של תאוות עולם הזה מצד אחד, ומצד שני אני הייתי ירא שמים וקצתי בחיי, הרגשתי מרירות גדול.
אוי, אוי...
אז חפשתי אנשי יראי השם, אנשי אמת, בין החסידים בדרכים שאני גדלתי ביניהם, אולי אמצא מנוח לנפשי, כי עדין לא ידעתי מרבנו הקדוש כלום. אף-על-פי שאני הייתי שיך לחסידות מסימת, אבל אני חשבתי: "אולי אמצא באיזה מקום אחר, אני מקשר רק להשם יתברך, למקום שאני ארגיש שאני אראה שעושה עלי פעלות, שמשלים עלי אור השם".
אני הייתי בצער ובצרות גדולות מאד, חפשתי עצה איך להציל עצמי, ולא מצאתי...
נו, ואני חפשתי בכל מיני חסידויות שונות ואצל אנשי יראי השם, למשל, היה בטבריה איש אחד מפרסם עד היום, שמו היה רב הירש, רב צבי ליטוואק רוזנטל.
הוא היה תלמיד של ה'חפץ חיים', והוא היה הפאר של כל העיר וגם היה הפאר של הישיבה. הוא היה ירא שמים והוא למד הרבה ספרי מוסר, למשל הוא היה לומד בספר 'ראשית חכמה' בהתמדה גדולה כמה שעות בכל יום בעמידה, והיה יודע את כלו בעל-פה.
ואני חפשתי מקום בשביל להדריך אותי ולהאיר בי יראת שמים ואמונה, אז נדבקתי בו והוא נעשה רבי בשבילי בלי כסף.
אני בקשתי אותו והוא רחם עלי ולמד אתי 'ראשית חכמה' וזהר והוא דבר אתי בעל-פה בכדי שיכניס בי אמונה ויראת שמים, והיה קשר גדול בינינו.
וגם-כן לבד היה לי עוד כמה רגעים כי חפשתי מאד עבודת השם באמת.
מענין התבודדות עדין לא ידעתי כלל, אני ראיתי בספר 'ראשית חכמה' ובשאר ספרי מוסר את הגדל והכח של התפלה, בודאי התפללתי להשם יתברך, אולם מענין התבודדות לא ידעתי, רק ידעתי שתפלה זה דבר גדול מאד.
אז אמרתי תהלים הרבה, והתפלה שלי בכל יום, התפלה של שלשה תפלות שלי של יום, התפללתי בכונה גדולה, בדבקות, ביראת שמים.
ואני בזמן שבאתי על דעתי כשהייתי ילד עוד, היה לבי מתגעגע לעבד השם, ללמד תורה ולמסר נפשי בשביל עבודת השם.
והתפללתי בדבקות בהתלהבות ובתנועות, והיה שמה איש זקן אחד שהוא היה אדם כשר ואהב יראי השם, אז הוא ראה את התפלה שלי שהיא משנה מכל הילדים, הוא ראה שאני מתפלל בכונה, בדבקות ובאמת בתמימות, אז מצאתי חן בעיניו.
הוא היה מהחסידים שהם לא מתפללים בכח ולא בקול, רק בלחש.
נו, אבל אף-על-פי-כן אני היה לי עזות ולא הסתכלתי עליהם.
אז זה הזקן בא אלי בכל יום ונתן לי מטבע חשובה, הוא היה מפרסם בעיר שהוא קמצן כזה שהוא נותן נדבה המטבע הכי קטנה שאפשר, חתיכת פח, והוא נתן לי.
כשבאתי הביתה, הם היו עניים ונתתי את המטבע, אז הם נתפעלו מאד. אבל אחר-כך הפסקתי לתת לבית והתחלתי לאסף מטבעות בשביל סדור. אני רוצה לקנות סדור שיהיה בו חצות ותהלים, מעמדות וכל מיני סליחות, 'כל-בו', שיהיה בו כל מה שיש בעולם איזה תחנה איזה דבר.
התחלתי לאסף הכסף אצלי בשביל לקנות סדור, היה שם הסדור 'כל-בו', הכל היה בו בהסדור הזה.
ואני היה לי השתוקקות וגעגועים לסדור כזה, אבל אין כסף, וגם-כן בטבריה אי אפשר להשיג סדור כזה, רק בירושלים, אז השם יתברך רחם עלי, והאמא נסעה לירושלים בשביל הכנסת כלה, בשביל לחתן איזה ילד.
על כל פנים היא נסעה לירושלים, ואני כשנסעה אמרתי לה "אני אספתי כסף בשביל סדור 'כל-בו'".






בס"ד
הרני רוצה לעבוד את ה' יתברך באמת באמונה ובשמחה בתמימות ובפשיטות

ובכן,הרני מקשר את עצמי בכל דיבור מחשב של היום הזה לכל הצדיקים האמייתים שבדורנו ולכל הצדיקים האמיתיים שוכני עפר ובפרט להצדיק האמת נחל נובע מקור חכמה ושמחה ואמונה צדיק יסוד עולם רבי נחמן בן פייגא בן שמחה זתע"א!!!!!!!

הרני משליך עלייך אבי מלכי ואלוקי

את כל תנועתי מחשבותי רצונותי דיבורי מעשה שלי של אשתי (לעתיד ) של ילדי של כל הנלווים
הנלווים אלי שיהיה הכל כרצונך יתברך באמת!!!

בס"ד
ואני הייתי חביב מאד אצל האמא והיא נתנה לי הבטחה שהיא תקנה לי סדור כמו שאני רוצה 'כל-בו', שיהיה בו כל מעלות. אני נתתי לה את הכסף והיא קימה.
והיא השתדלה לעשות עם איזה קרוב משפחה שלנו שהוא יודע כל הסוחרים הגדולים שיש, סדור כזה לא משיגים בכל מקומות, צריכים לדעת איפה יש סדור כזה.
על כל פנים היא הביאה לי סדור שהיה חדוש בירושלים, היא באה לטבריה עם הסדור והשמחה שלי...
והלכתי לבית-הכנסת עם הסדור הזה וכלם קנאו, "יש לו סדור". אני רציתי לאכל כל הסדור!
מה, איזה שמחה היה לי בכל פעם שאני ראיתי את הסדור אצלי...

על כל פנים, אני היה לי רצונות חזקים לקום בחצות לילה ולהגיד הרבה תהלים ולהתפלל. והיה לי מלחמות כבדות, וחפשתי מקום הצלה ולא מצאתי מזור לנפשי...
ואני זוכר בטבריה היה אויר חם מאד, וכל החם היה כל-כך חזק ביום עד שבלילה היה גם-כן חם מאד, כי האבנים נתחממו מהשמש והיה חם גדול, וכל העיר היו ישנים על הגגות.
ואני נמתי גם-כן, אבל אני קמתי שעות לפני אור הבקר וירדתי מהגג אל הבית, והבית שלנו לא היה חלונות, היה כמו מערה.
ואני ירדתי מהגג, אחרי חצות הלילה האויר קצת יותר קריר ואז עקר השנה, עקר החיות. ואני אז ירדתי לחדר והיה לנו מנורה קטנה והדלקתי את המנורה ואמרתי תהלים והתפלה, התחלתי להתפלל.
אז כל השבוע הדלקתי את המנורה על כמה שעות והיה חסר, הם היה להם בקבוק של נפט והבקבוק היה משבת לשבת, והגיע שבת ולא היה נפט.
אז הם אמרו: "אוי, ישראל בער עושה לנו צרות כאלה, הוא הדליק את הנפט ואין לנו לגמר את השבוע"...

מבין החסידים היה איש אחד זקן ותלמיד חכם וירא שמים, הוא בעל מקבל והוא היה איש זקן מאד, ואני הייתי עוסק אתו גם-כן שיקרב אותי להשם יתברך והוא הטה אזן לכל הדבורים שלי.
והוא היה מתפלא מאד, שהוא ראה "מה זה, יש עוד ילדים כשרוניים לומדי תורה ויראי השם, ולא שומעים מאף אחד שהוא סובל כל-כך מהיצר הרע".
נו, על כל פנים הוא קבל אותי באהבה, והלכתי כמעט בכל לילה אחרי תפלת ערבית לבית-כנסת, והוא היה האחרון שהלך מבית-הכנסת, ואני והוא הלכנו ביחד.
והוא היה גר קצת רחוק מהבית-הכנסת, ואני הלכתי אתו לאט לאט עד שהגעתי לביתו, ועל הדרך ספרתי לו כל הכאבים שלי, כל מה שעובר עלי.
והוא רצה לעזר לי, הוא דבר אתי מאמונה, בודאי היה לי טובה, אבל שיקח מאתי, שיאיר עלי אור כזה שאני הייתי צריך - לא היה לו.
על כל פנים היה לי כמה מדריכים, מאמינים, שהם למדו אתי עד שנעשיתי בר-מצוה.
אחרי הבר-מצוה קרב אותי איש אחד חסיד זקן שלעת זקנה נעשה אדמו"ר בירושלים.
והוא קרב אותי מאד ולמד אותי זהר וגמרא ומשניות והוא היה רבי שלי.
ואני הייתי הרבה זמן בביתו, וראיתי שהוא כל רגע הוא ומקדיש רק ללמוד התורה, הוא היה ירא השם ובעל מדות טובות. אני חשבתי שהוא מלאך השם צבאות.
ואני חפשתי מסירות נפש, וספרתי לפני כמה אנשים כל עוונותי, כל מה שעבר עלי, בשביל שרציתי לצאת מעוון, רציתי להשתנות, אז חשבתי: "אני אגלה את המחלה, אז ידעו יותר איך לעזר לי".
על כל פנים עבר עלי מה שעבר עוד ועוד ועוד, עד שנעשיתי בן שבע עשרה שנה.
ואז.. התחיל השם יתברך לעשות עמי נסים ונפלאות, ראיתי השגחה של השם יתברך שהוא מרחם עלי ועוזר לי בכל פעם.
אוי ווי, אי אפשר לספר בפרוטרוט את הכל, אבל העקר אתחיל לספר מה שעבר עלי מה שהשם יתברך רחם עלי וסבב סבות שאזכה להתקרב לרבנו הקדוש.

יום אחד מצאתי ספר בלי כריכה, בלי התחלה בלי סוף, בפח אשפה, אז בשביל שלא יהיה הספר בבזיון, לקחתי את הספר מהפח האשפה על מנת לזרק אותו לגניזה והלכתי מהחצר להגניזה.
הגניזה היה בישיבה, נכנסתי לישיבה והלכתי לגניזה לזרק את הספר.
טרם שזרקתי לגניזה ראיתי שם הספר הוא 'השתפכות הנפש'...
'השתפכות הנפש' זה עשה עלי רשם, "אולי זה טוב בשבילי".
התחלתי







בס"ד
הרני רוצה לעבוד את ה' יתברך באמת באמונה ובשמחה בתמימות ובפשיטות

ובכן,הרני מקשר את עצמי בכל דיבור מחשב של היום הזה לכל הצדיקים האמייתים שבדורנו ולכל הצדיקים האמיתיים שוכני עפר ובפרט להצדיק האמת נחל נובע מקור חכמה ושמחה ואמונה צדיק יסוד עולם רבי נחמן בן פייגא בן שמחה זתע"א!!!!!!!

הרני משליך עלייך אבי מלכי ואלוקי

את כל תנועתי מחשבותי רצונותי דיבורי מעשה שלי של אשתי (לעתיד ) של ילדי של כל הנלווים
הנלווים אלי שיהיה הכל כרצונך יתברך באמת!!!

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש