סבא ישראל
סבא ישראל עם צדיקים
סבא ישראל
סבא ישראל
לתמונות נוספות...

לקישורים נוספים...

מנהגי חג ל"ג בעומר ורבי שמעון בר-יוחאי

ראשי >הרבי שמעון בר יוחאי>מנהגי חג ל"ג בעומר ורבי שמעון בר-יוחאי
אור רבינו
מנהגי חג ל"ג בעומר ורבי שמעון בר-יוחאי
29.04.2007 (02:31)
אור רבינו
בס"ד



לבקר קבר צדיקים

תפילה ובקשה שתישמע ב
צפת נא להקיש כאן

מעתה הדרך לתפילה ל
טבריה פתוחה לכל אחד מכל מקום ובכל עת

כתובות אינטרנט נלוות:
לבקר קבר צדיקים
צפת
טבריה
בס"ד

מנהגים מושגים
ספירת בעומר
מסע רוחני לקברות צדיקים




ספירת בעומר אתר חכמת עם חיים וגם הסברים של לג בעומר
היום השלושים ושלושה לספירת העומר, חל בי"ח אייר. מעין מועד קטן בו
.מפסיקים את האבלות שבימי ספירת העומר ונוהגים לשמוח. מקור החג אינו ברור
,סוברים שהוא נקבע לזכר מעשה גבורה או מפנה לטובת כוחות בר-כוכבא במרד
.או לזכר הפסקת המגפה שפשטה בין תלמידי רבי עקיבא והפילה חללים רבים
יש גם סברה שיום זה מציין את ראשית המרד הגדול ביהודה, בו הושאו משואות
.בכל רחבי הארץ להודיע על התחלת המרד
הסיבה שלא ניתן ליום שם הקשור בתוכנו מעיד, כנראה, שלא יכלו להכריז עליו
.ועל תכניו בפומבי מטעמי זהירות מן השלטונות העוינים
מתקופת האר"י - - הרב יצחק לוריא - - במאה ה16 הודגש ל"ג בעומר כיום
.פטירת רבי שמעון בר יוחאי והילולה לזכרו

`מנהגים ומושגים לפי סדר א`-ב

אבלות בימי ספירת העומר - האבלות בימים אלה מקורה, כנראה, בתקופה החקלאית
.בה מצויים הגידולים החקלאיים בסכנת פגיעת רוחות השרב
,לאחר חורבן המקדש נוסף הצער על ביטול מצוות הבאת קציר העומר למקדש
.ולאחר כשלון מרד בר כוכבא נוסף בתקופה זו האבל על חללי המרד ועל כישלונו
עבור יהדות אשכנז נוסף האבל על רדיפה והשמדת קהילות יהודיות בזמן זה בתקופת
.מסעי הצלב

(ביצים צבועות - מנהג המבטא ניגוד לאבלות. (אשכנז

בר יוחאי" - שיר המושר בל"ג בעומר. חובר על-ידי רבי שמעון אבן לביא. השיר "
עוסק ברשב"י - - רב שמעון בר יוחאי. הוא כתוב בשפת ה"קבלה" ועשרת הבתים
.של השיר נקשרים לעשרת הספירות שבקבלה


כתובות אינטרנט נלוות:
מנהגים מושגים
ספירת בעומר
מסע רוחני לקברות צדיקים
בס"ד

מה המושג אתר
אתר וקידפיה ל"ג בעומר

מסלול
הר מירון ולג בעומר

נושא לג בעומר

כתובות אינטרנט נלוות:
אתר וקידפיה
הר מירון
נושא "ג בעומר- משמעות , טבע וכללי בטיחות


היסטוריה מנהגים ומיתוסים
ל"ג בעומר
מקור החג - מנהגים - מרד בר כוכבא - ספירת העומר - שירים לחג - כללים בהכנת מדורה ועוד


  
ל"ג בעומר
ל"ג בעומר הוא חג לזכר מאבקם של היהודים על עצמאותם
כפי שחינך רבי עקיבא את תלמידיו: "חירות היא המצרך היקר ביותר שיש לאדם"  


יום זה, ( י"ח ) בחודש אייר, שהוא בגימטריה היום השלושים ושלושה לעומר, קוטע את אווירת הרצינות של ספירת העומר. העומר היא מידה ששימשה את חקלאי ארץ ישראל למדידת התבואה והם 49 הימים שבין פסח לחג השבועות, כך של"ג בעומר נחשב "מועד קטן" כלומר יום חג בו מפסיקים את מנהגי האבלות כשאר ימי ספירת העומר.  

מקור החג אינו ברור דיו וישנם מספר אירועים המסבירים את הפסקת ימי האבלות ליום חג. לפי אחת המסורות ביום זה התחיל לרדת המן במדבר ולבני ישראל היה מה לאכול. לפי מסורת נוספת, בל"ג בעומר חל מפנה לטובת צבאו של בר כוכבא במרד מול הרומאים והושאו משואות לבשר את הניצחון. ע"פ התלמוד ביום זה נפסקה מגיפה שהמיתה רבים מתלמידי רבי עקיבא.

אך על כולם מקובל שביום הזה בר כוכבא נחל את אחד מניצחונותיו הגדולים נגד הגנרל הרומאי טיטוס שמונה על ידי הקיסר הרומי והטיל משטר של אימים על היהודים, דיכא את הנטייה לעצמאות, הטיל מסים כבדים על היהודים ואסר עליהם ללמוד תורה.  רבי עקיבא, עודד את תלמידיו להתגייס לשורותיו של צבא בר כוכבא. מכיוון שעל פי השקפותיו  חירות היא המצרך היקר ביותר שיש לאדם.  צבאו של בר כוכבא הצליח להדוף את הרומאים במשך שלוש שנים, עד שהחליט הקיסר אדריאנוס לשלוח לארץ ישראל את אחד הגנרלים החזק והאכזרי ביותר, יוליוס סברוס. סברוס הגיע לארץ ישראל עם כוחות גדולים והרס עד יסוד את כל מעוזיו של בר כוכבא. בר כובכא נאלץ לסגת לביתר, עיר מבוצרת ליד ירושלים. במשך שנה צרו הרומאים על העיר. לבסוף, בשנת 135 לספירה, פרצו הרומאים את שערי העיר ובר כוכבא נפל בקרב. רבי עקיבא נתפס והוצא להורג בעינויים קשים, במסרקות של ברזל, אך ורק כי לימד תורה. מספרים שברגעיו האחרונים אמר "שמע ישראל, ה` אלוהינו ה` אחד". בכך היה רבי עקיבא לאחד מ"עשרת הרוגי מלכות"  ומאז את ל"ג בעומר חוגגים היהודים כזכר למאבק על עצמאותם בארץ הקודש.

ל"ג בעומר הינו גם יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי ומאז הפך ליום הילולה לזכר הרב. הסיבה שלא ניתן ליום זה  שם הקשור בתוכנו. ועל תכניו נבע מפני שלא יכלו להכריז עליו בפומבי מטעמי זהירות מן השלטונות העוינים.


ממנהגי החג:

הדלקת מדורות ולהרבות באור: ל"ג בעומר הוא יום של שמחה, חתונות ושאר שמחות, יום של מדורות וקומזיצים. מנהג שמקורו בהילולה לזכר  רבי שמעון בר יוחאי במירון . ההסבר למנהג שביום פטירתו של הרשב"י היה יום מרובה אור. האש והעשן הנראים למרחקים  עזרו בעבר לצורך תקשורת בין ישובים המרוחקים זה מזה . באמצעות אש היו מודיעים על ניצחונות או אסונות . לזכר המדורות שהודלקו בפרוץ מרד בר-כוכבא וביום הניצחון  נהוג להדליק בל"ג בעומר מדורות. המנהג  רווח מראשית הציונות בכל רחבי הארץ כאשר נוסף מנהג טעים "צליית תפוחי אדמה" .  

הדלקת נרות: נהוג להדליק נרות רבים בבתי כנסת לזכר רשב"י וצדיקים אחרים.




כתובות אינטרנט נלוות:
טבע וכללי בטיחות
ממנהגי החג
היסטוריה מנהגים ומיתוסים



תוכן:
ל"ג בעומר
ורבי שמעון בר-יוחאי


העליה למירון היא מהותיקות ביותר והיא נזכרת כמעט בכל המסורות עולי הרגל מהדורות הקודמים ביותר.
מה מקורו של המנהג ודווקא בל"ג בעומר

א. ל"ג בעומר ב
הלכה ובקבלה
ב. ספירת ל"ג בעומר הוד שבהוד
ג. גדולת רשב"י בגילוי תורת הסוד
ד. עלית למרום שבית שב"י
ה. מושב טוב ישבת שם קנית הודך והדרך
ו. רשב"י - בחינת שבת קודש
ז. השבת מעין עולם הבא גם במושגי העולם הזה

מילות מפתח: ל"ג בעומר, ספירת העומר  




יום ל"ג בעומר ידוע כיום הילולא דרשב"י, וישראל קדושים נוהגים בו שמחה בהדלקה, בעליה למירון, בלימוד הזוהר הקדוש, ובשירת הפיוט "בר יוחאי נמשחת אשריך". הפיוט שנכתב ע"י רבי שמעון לביא זצ"ל מחכמי טריפולי נתקבל בכל קהילות ישראל, ונתקדש עד כדי כך שיש נוהגים לשיר אותו בכל שבת, ומנהג בעדות רבות לשורר אותו בערב שבת שלפני ל"ג בעומר בנוסף ליום ההילולא, הפיוט בנוי על פי הסוד על יסוד עשר הספירות, וגם הפירוש הפשוט מופלא ומכוסה, אולם יש בו כדי ללמד ולו בבחינת "מציץ מן החרכים" על גדלותו של רשב"י ועל השמחה שביום ל"ג בעומר. ננסה להתבונן באור היקרות הבוקע מתוך הפיוט שיש בו להאיר את גדולת בר יוחאי ויום ל"ג בעומר כיומא דהילולא.




כתובות אינטרנט נלוות:
הלכה
ורבי שמעון בר-יוחאי
מה מקורו של המנהג
 

אתר צעירי חב"ד מציע מידע את ההסבר ההיסטורי והדתי לחג, סיפור החג ומנהגים שנוהגים בו.






ביום זה נסתלק הצדיק הגדול רבי שמעון בר יוחאי - רשב"י, מחבר ספר הזוהר. בטרם הסתלקותו ציווה על תלמידיו שסבבו את מיטתו - לשמוח ביום הזה, ומאז נעשה יום הל"ג בעומר ליום שמחה. מאות אלפים עולים בו לקברו של רשב"י בהר מירון ושוטחים תפילה.



מדוע גדל חרוב בפי המערה של רשב``י? מהו איסור ``חדש``? ומיהו ``העומר`` אותו אנו סופרים? על שאלות אלו ועוד תקבלו תשובות, באתר מדליק לל``ג בעומר וימי הספירה הגדוש בסיפורים, מנהגים ומאמרים.



אוסף קישורים ומידע אודות המנהגים והדמויות הקשורים בחג, כמו רבי שמעון בר יוחאי, רבי עקיבא ועוד...




כתובות אינטרנט נלוות:
סיפור החג ומנהגים שנוהגים בו
מדוע גדל חרוב
אוסף קישורים
 
 

ואהבת לרעך כמוךלקרוא

מי המציא את ל"ג בעומר?   לקרוא
במה דברים אמורים?  
יום פטירתו של ר` שמעון בר יוחאי  
שמחה ביום מותו של צדיק?!  
ההילולא  
ל"ג בעומר, מכון החגים, התנועה הקיבוצית  
מרד בר-כוכבא, מט"ח  






רקע חג לג בעומרלקרוא
שמן ששון מחבריך  





כתובות אינטרנט נלוות:
ואהבת לרעך כמוך
רקע חג
מי המציא את

ל"ג בעומר - חג אבסורדי
מסתבר של"ג בעומר הוא חג בעייתי במקצת והמיתוסים עליהם גדלנו, אודות ניצחון מרד בר-כוכבא לא ממש מדויקים ואולי ההיפך בדיוק. המאמר שלפנכם שופך אור חדש על החג הבעייתי.

 

 

וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחָאי:



אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא, אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ, לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

ואמרתם

בָּרוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן, קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן, מְאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

ואמרתם

גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה, בְּדַת תּוֹרָה תְּמִימָה, מָלֵא מַדָּע וְחָכְמָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

ואמרתם

טִהֵר אֶת עִיר טְבֶרְיָה, עָשָׂה אוֹתָהּ נְקִיָּה, הוֹדוּ לוֹ מִשְּׁמַיָּא, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

ואמרתם

יָדַע כָּל הַנִּסְתָּרוֹת, דְּבָרָיו עוֹשִׂים פֵּרוֹת. בִּטֵּל כַּמָּה גְּזֵרוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

ואמרתם

כָּל-יָמָיו אֲשֶׁר חַיָּה, אוֹת הַקֶּשֶׁת לֹא נִהְיָה. כִּי הוּא אוֹת עוֹלָם הָיָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

ואמרתם

לְכָל-יִשְׂרָאֵל הֵאִיר בְּסוֹד תּוֹרַת הַבָּהִיר, כְּאוֹר הַחַמָּה מַזְהִיר, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

ואמרתם

מָקוֹם בָּחַר בִּשְׁמַיָא, עִם הַנָּבִיא אֲחִיָּה. זֶה מִבְּנֵי עֲלִיָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

ואמרתם

נֶחְמָד מְאֹד לְמַעְלָה, זָכָה לִיקָר וּגְדֻלָּה. כֶּתֶר עֶלְיוֹן לוֹ נִגְלָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

ואמרתם

סִינַי סִינַי לוֹ נִקְרָא, אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה. מִמֶּנּוּ תֵּצֵא תּוֹרָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

ואמרתם

עָשָׂה שִׁבְעִים תִּקּוּנִים, יְקָרִים מִפְּנִינִים. בָּם תִּקֵּן הָעֶלְיוֹנִים. אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

ואמרתם

פָּתַח אֶת פִּיו בְּחָכְמָה, הוֹצִיא אוֹר תַּעֲלוּמָה, תִּקֵּן זָהֳרֵי חַמָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

ואמרתם

צַדִּיק יְסוֹד הָעוֹלָם, גִּלָּה מִדְרָשׁ הַנֶעְלָם. יָכוֹל לִפְטוֹר הָעוֹלָם, אֲדוֹנֵינוּ בַּר יוֹחָאי.

ואמרתם

קוֹלוֹ זִמֵּר עָרִיצִים, וְהִכְרִית אֶת הַקּוֹצִים, וְהִצִּיל הַלְּחוּצִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

ואמרתם

רָאָה פָּנָיו מְאִירִים, בְּשִׁבְתוֹ עִם חֲבֵרִים. עֵת גִּלָּה סוֹד נִסְתָּרִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

ואמרתם

שָׁלוֹם רַב עַל מִשְׁכָּבוֹ, מַה-יָּפְיוֹ וּמַה-טּוּבוֹ. דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

ואמרתם

תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ, הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ, הוּא יַמְלִיץ טוֹב עָלֵינוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:





חזרה לתחילת הדף

ניתוח השיר


חזרה לתחילת הדף
מחבר השיר:
ר` יוסף חיים


חזרה לתחילת הדף

השמעת השיר


כתובות אינטרנט נלוות:
אמרתם

 

מילות השיר בר יוחאי


בַּר יוֹחָאי, נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ, שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶךָ:

בַּר יוֹחָאַי, שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ, נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי, מוֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ, יוֹם נַסְתָּ, יוֹם אֲשֶׁר בָרַחְתָּ, בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ, שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי, עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים, לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים, אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים, הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ:

בַּר יוֹחָאי, וְלִשְׂדֵה תַפּוּחִים, עָלִיתָ לִלְקוֹט בּוֹ מֶרְקָחִים, סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים, נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמַר בַּעֲבוּרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי, נֶאֱזָרְתָּ בִּגְבוּרָה, וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת הַשַׁעְרָה, וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ, שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ:

בַּר יוֹחָאי, לִמְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ, הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ, גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ, תָּשׁוּרִי וּמִּי יְשׁוּרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי, בְּקֹדֶשׁ הַקָדָשִׁים, קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִישִׁים, קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ:

בַּר יוֹחָאי, יוּ"ד חָכְמָה קְדוּמָה, הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוֹדוֹ פְנִימָה, שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה, אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו, אוֹרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי, אוֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְְלָה, יָרְאתָ מִלְהַבִּיט כִּי רַב לָהּ, תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרָא לָהּ, נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ, אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ, וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ, לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ:



חזרה לתחילת הדף

ניתוח השיר


חזרה לתחילת הדף
מחבר השיר


חזרה לתחילת הדף

השמעת השיר
בר יוחאי

חזרה לתחילת הדף


כתובות אינטרנט נלוות:
בר יוחאי

הכניסה של רבי בעל מאיר הנס טבריה

 

 

יום הולליה של שמעון בר יוחאיו 

 

 

 

הרבי מאיר בעל מאיר הנס תמונהו 

 

 

רבי שמעון בר יוחאי במירוןו 


הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש