קבר של סבא ישראל
סבא ישראל מתוק
סבא ישראל
סבא ישראל אוהב ילדים
לתמונות נוספות...

לקישורים נוספים...

ציון התנא האלקי אדונינו עיר וקדיש מן שמיא נחית" רבי שמעון בר יוחאי

ראשי >הרבי שמעון בר יוחאי>ציון התנא האלקי אדונינו עיר וקדיש מן שמיא נחית" רבי שמעון בר יוחאי
אור רבינו
שמעון בר יוחאי

ראו נפלאות...

מאמר


מול חכמי דורו, שאמרו "עתידה תורה שתשתכח מישראל", עמד רשב"י ואמר: "חס ושלום! לא תשתכח!". מהיכן לקח זאת רבי שמעון? ומה הייתה כוונתו? ומדוע ובזכות מי לא תשתכח התורה לעולם מישראל?







התורה הראשונה בספרו המרכזי של רבי נחמן, "ליקוטי מוהר"ן", היא תורה שנאמרה על רבי שמעון בר יוחאי, מן סיפור דברים מוצפן על תפקידו של רבי שמעון בעולם: מה בא להשיג, מה בא לפעול.

תורה זו, אינה חלק מהסדר הרגיל ב"ליקוטי מוהר"ן, זאת אומרת, היא אינה ממוספרת, אלא מופיעה כהקדמה, אולי כדי לרמוז על הקשר בין רבי שמעון לרבי נחמן, אולי כהדרכה לתלמידיו...



"לכו חזו מפעלות ה' התגלות נפלא מסוד גדולת התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי ז"ל: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הִבְטִיחַ שֶׁלּא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל עַל יָדוֹ כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת קלח:): 'כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לַכֶּרֶם בְּיַבְנֶה אָמְרוּ: עֲתִידָה תּוֹרָה שֶׁתִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי שֶׁלּא תִּשְׁתַּכַּח וכַּמבֹאָר בַזוֹהַר (נָשׂא קכד:) "בְּהַאי חִבּוּרָא דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזּהַר יִפְקוּן בֵּהּ מִן גָּלוּתָא".

וְעַתָּה בּוֹא וּרְאֵה וְהָבֵן נִפְלְאוֹת ִסְתָּרוֹת שֶׁל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה כִּי עַל כֵּן סָמַךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי עַצְמוֹ עַל זֶה הַפָּסוּק כִּי לא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ כִּי בֶּאֱמֶת בְּזֶה הַפָּסוּק ְּעַצְמוֹ מְרֻמָּז וְנִסְתָּר סוֹד הַזֶּה שֶׁעַל-יְדֵי זַרְעוֹ שֶׁל יוֹחַאי שֶׁהוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי עַל יָדוֹ לא תִּשְׁתַּכַּח הַתּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל כִּי סוֹפֵי תֵּבוֹת שֶׁל זֶה הַפָּסוּק כִּי לּא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוּ הֵם אוֹתִיּוֹת יוֹחַאי וְזֶה שֶׁמְּרַמֵּז וּמְגַלֶּה הַפָּסוּק כִּי לא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ, מִפִּי זַרְעוֹ דַּיְקָא הַיְנוּ מִפִּי זַרְעוֹ שֶׁל זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְרֻמָּז וְנִסְתָּר בְּזֶה הַפָּסוּק שֶׁהוּא הַתַּנָּא יוֹחַאי כִּי עַל יְדֵי זַרְעוֹ שֶׁל יוֹחַאי שֶׁמְּרֻמָּז בְּזֶה הַפָּסוּק בְּסוֹפֵי תֵּבוֹת כַּנַּ"ל שֶׁהוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְדַע שֶׁסּוֹד רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּעַצְמוֹ הוּא מְרֻמָּז בְּפָסוּק אַחֵר כִּי דַּע כִּי הַתַּנָּא הַקָּדוֹש רַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא בְּחִינַת (דָּנִיֵּאל ד): עִ'יר וְ'קַדִּישׁ מִ'ן שְׁ'מַיָּא נָ'חִית רָאשֵׁי תֵּבוֹת שִׁמְעוֹן וְכוּ'"



בתחילת הדברים, מביא רבי נחמן (להלן: רבינו) מעשה המובא בגמרא. הגמרה מספרת, שכאשר נכנסו חכמים לכרם דיבנה, צפו וראו כי עתידה התורה להשתכח מישראל, שנאמר "הנה ימים באים נאם ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם" וכו' וכתוב "ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו" מזה למדו חז"ל כי עתידה התורה להשכח מישראל.

רבי שמעון בר יוחאי שנכח שם, הגיב: "חס ושלום שתשתכח תורה מישראל שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו אלא מה אני מקיים ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו? שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד"

רבינו אומר, שרשב"י לא חלק כלל על חכמים, הן, אמנם נכון הדבר וכך צפה גם רשב"י, שעתידה התורה להשתכח מישראל, אלא, שרבי שמעון בר יוחאי הבטיח, שבכוחו הוא לא תשתכח התורה מישראל. רשב"י סמך עצמו על פסוק: "וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ", בפסוק זה, אמר רבי שמעון, טמונה הבטחה שהבטיח הבורא לבניו, כי התורה לא תשכח מהם לעולם.

רבינו דורש את הפסוק בצורה שונה במקצת, האותיות האחרונות בפסוק, י א ח י ו, הן אותיות "יוחאי", אביו של רשב"י, ורבינו דורשו כך: ע"י מי לא תשכח התורה? ע"י זרעו – בנו – של מי ששמו רמוז בפסוק, והוא רבי שמעון בנו של יוחאי.



הוספת תגובה

1 תגובות לכתבה
1. FgoxyszYepfhx Antie (משתמש/ת אנונימי/ת) 2012/07/13 09:51
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש